Page 254 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 254
254אלין הילדרברנד|
השחייה היא חלק מהעניין ,וגם החול ,והנוף ...וש ּו ֶטר .לאחר הארוחה
סלסט מותשת ,והיא פורשת מגבת ושוכבת עליה על הבטן .ש ּו ֶטר
עושה כמוה ,וכשסלסט מתעוררת ,רגלו נוגעת ברגלה .סלסט לא רוצה
לזוז ,אבל זה מה שעליה לעשות.
בחמש ,בדרך חזרה מהחוף ,עורה של סלסט מתוח מרוב שמש ,ו ֹשערה
הבלונדיני נוקשה ממלח הים .אני בטח נראית זוועה ,היא חושבת,
אבל כשפניה נגלים לה בחטף בשמשה הקדמית ,היא רואה בחורה
צעירה ומאושרת .מעודה לא הייתה מאושרת כל כך.
" ֵהי ,קרן אור?" אומר ש ּו ֶטר.
"בבקשה ,לא ",היא אומרת .היא לא רוצה שיגיד משהו שעלול
להרוס הכול .היא לא רוצה שהוא יצא בהצהרות .היא לא רוצה
שהוא יקרא ב ֵשם ְלמה שקורה כאן .שניהם יודעים מצוין מה קורה
כאן.
ש ּו ֶטר צוחק" .רק רציתי לשאול אם את רוצה לעצור במילי'ס בדרך
הביתה? לשתות מרגריטה?"
"כן ",היא אומרת.
ברגע שש ּו ֶטר נכנס לחניה של מילי'ס הטלפון שלו מתחיל לצפצף,
וכך גם הטלפון שלה .ש ּו ֶטר מביט בסלסט בגבה מורמת" .נבדוק את
הטלפונים?" הוא שואל" ,או נתעלם מהם?"
נתעלם מהם ,חושבת סלסט .אבל מתוך הרגל מעיפה מבט בצג.
שלוש הודעות מבנג'י.
חזרתי.
איפה אתם?
הלו?
סלסט מרגישה תלויה בין שמיים וארץ .מה עליה לעשות? היא
רוצה ללכת למילי'ס עם ש ּו ֶטר ,להזמין מרגריטה ואולי להפגיש
רגליים איתו מתחת לבר.
אבל התנהגות לא נאותה שכזו היא מעבר לכוחותיה.
"צריך לחזור ",היא אומרת.
*
