Page 256 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 256
256אלין הילדרברנד|
מה לעשות איתו? היא קוראת אותו פעם נוספת ואז משליכה אותו
לאסלה ומורידה את המים.
"אני באה!" היא קוראת.
ש ּו ֶטר החליף בגדים למכנסי ננטקט אדומים ,חולצה לבנה ,מקטורן
כחול עם רכיסה כפולה וכובע קברניט ,שסלסט ראתה תלוי על וו
בחדר הכניסה בבית משפחת וינבורי ,אבל הניחה שמדובר בקישוט או
באביזר תפאורה.
"אהבתי את הכובע ",אומרת סלסט .אפילו צל של חיוך לא עולה
על שפתיו של ש ּו ֶטר.
בנג'י מוביל את סלסט לקצה המזח של משפחת וינבורי ,שם
ממתינה להם יאכטה — " ֵאלה" ,סירת הפיקניק תוצרת הינקלי של
משפחת וינבורי .היאכטה יפה וחלקה כל כך ,עם משטחי עץ בוהקים
וספסלים נקיים למשעי ,המרופדים כריות בלבן ובכחול כהה ,עד
שסלסט חוששת לעלות עליה .ש ּו ֶטר עולה ראשון ומושיט לה יד.
היא רוצה ללחוץ את כף ידו כדי לרמוז לו שקיבלה את הפתק ושהיא
מרגישה אותו הדבר — אבל היא חוששת שמא בנג'י ישים לב.
היא ובנג'י מתיישבים מאחור ,ואילו ש ּו ֶטר אוחז בהגה .בנג'י פותח
את הבקבוק ,מוזג שמפניה לשתי כוסות גבוהות שממתינות להם
ומושיט כוס אחת לסלסט.
"לחיים ",הוא אומר.
"לחיים ",אומרת סלסט .היא משיקה כוסות עם בנג'י וכופה על
עצמה ליצור איתו קשר עין .כל שנייה שחולפת היא מאמץ מתמשך
להימנע מלהביט בש ּו ֶטר ,שיושב בכיסא רב־החובל" .ש ּו ֶטר לא שותה
איתנו?"
"ש ּו ֶטר לא שותה איתנו ",עונה בנג'י" .הוא רב־החובל שלנו הערב".
"לאן אנחנו שטים?" שואלת סלסט.
"עוד תראי ",אומר בנג'י.
סלסט מתרווחת במושבה אבל לא מסוגלת להירגע .ש ּו ֶטר יושב
מול ההגה בכובעו המגוחך; ממש כאילו בנג'י מנסה להשפיל אותו
בכוונה .אולי היא מגזימה .אולי ש ּו ֶטר הציע להשיט את היאכטה;
