Page 255 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 255
הזוג המושלם |255
בחזרה בסאמרלנד הם מוציאם את בנג'י על ה ֶדק ,במקטורן ועניבה.
בקבוק וו קליקו וינטג' מצטנן לידו בדלי קרח .הוא נועץ בש ּו ֶטר מבט
חודר.
"למה כל כך מאוחר?" הוא אומר.
"מאוחר?" תוהה סלסט" .ציפית לנו מוקדם יותר? חשבתי שאתה
משחק גולף".
ש ּו ֶטר אומר" ,סליחה ,אחי .לא שמתי לב מה השעה".
משהו חולף בין בנג'י לבין ש ּו ֶטר .סלסט מפחדת לשאול מה
העניין.
"שאני אתקלח?" שואלת סלסט.
"כן ",אומר בנג'י .הוא מנשק אותה" .תלבשי את השמלה הוורודה
החדשה .אנחנו יוצאים".
סלסט עולה למעלה כדי להתקלח ולהחליף בגדים .היא לובשת
שמלה ירוקה ולא את הוורודה ,מחאה קטנה אך חשובה .היא
שונאת את הניסיונות של בנג'י לשלוט בה; היא יודעת שהוא רואה
בעצמו את פרופסור הנרי היגינס ובה את אלייזה דוליטל .אבל הוא
טועה .היא אישה בוגרת ואינטליגנטית ,היא יכולה לבחור שמלה
בעצמה.
ופתאום היא נתקפת מצב רוח נוראי .ואין לה חשק לצאת לארוחת
ערב.
היא משקיפה על ה ֶדק מחלון חדרה .השמפניה עדיין נחה בדלי
הקרח — אבל בנג'י וש ּו ֶטר נעלמו.
אוושה חרישית מגיעה לאוזניה .היא מסתובבת ורואה פיסת נייר
מחליקה תחת דלת חדרה .היא קופאת .היא שומעת צעדים מתרחקים.
בחלוף דקות אחדות היא מתקרבת על קצות האצבעות ומרימה את
הפתק .כתוב בו :למקרה שיש לך ספק כלשהו ,אני מאוהב בך .כתב
היד לא מוכר לה .זה לא הכתב של בנג'י.
סלסט מצמידה את הפתק לחזה ומתיישבת על המיטה .זה הדבר
הכי נפלא או הכי נורא שקרה לה אי־פעם.
"סלסט!"
בנג'י קורא לה מתחתית גרם המדרגות .סלסט מקמטת את הפתק.
