Page 49 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A

‫סלסט‬

‫ּב ֵלייר ָּפאריש‪ ,‬ה ֶהר ֵּפט ֹול ֹוגית הראשית ב"עולם הזוחלים" של גן‬
‫החיות ברונקס‪ ,‬היפוכונדרית‪ .‬היא "חולה" בתדירות שחורגת מגבולות‬
‫הסביר‪ .‬כשהיא מתקשרת להודיע שהיא חולה בשבת — ללא ספק‪,‬‬
‫היום העמוס ביותר בגן החיות — סלסט ממנה את ד ֹו ֶנר מ"בית העופות‬
‫הימיים" למלא את מקומה של בלייר בהרצאה על הנחשים בעשר‪ .‬דונר‬
‫מתלונן על המינוי (הוא מומחה לפינגווין מגלן‪ ,‬ואך ורק לפינגווין‬
‫מגלן)‪ ,‬אז סלסט ממנה את ַקר ַסנג מ"רמות ההימלאיה" למלא את‬
‫מקומה של בלייר בהרצאה על הנחשים באחת‪ ,‬ואילו היא‪ ,‬סלסט‪,‬‬
‫תיקח את ההרצאה של שלוש‪ ,‬אף על פי שזאת המשימה הכי פחות‬
‫אהובה עליה בגן החיות‪ .‬סלסט מתמחה ב ּפרי ָמטים‪ ,‬אבל בתור עוזרת‬
‫מנהל גן החיות — הצעירה ביותר במדינה בתפקיד זה — עליה למנוע‬
‫חיכוכים‪ ,‬לשמור על שגרה תקינה ולשמש דוגמה ומופת לעבודה‬

‫בצוות‪.‬‬
‫לסלסט יש מספיק ניסיון לדעת שההרצאות של שעה שלוש בכל‬
‫מחלקה בגן החיות‪ ,‬יכולות להיות לטוב או לרע‪ .‬ההרצאות של עשר‬
‫הכי טובות‪ ,‬על פי רוב — הילדים עדיין עירניים‪ ,‬ההורים והמבוגרים‬
‫האחראים רעננים ואופטימיים‪ .‬ההרצאות של אחת הן כמעט תמיד‬
‫קטסטרופה — זאת הדרך היחידה של סלסט לתאר אותן למריט‬
‫בטלפון של העבודה בלי לנבל את הפה‪ .‬בשעה אחת הילדים או‬
‫קצרי רוח לקראת ארוחת הצהריים‪ ,‬או שהם בדיוק סיימו לאכול והם‬
‫שיכורים מסוכר‪ ,‬ולעתים קרובות עם ידיים ופרצופים דביקים‪ .‬לגבי‬
‫ההרצאות של שלוש — אי־אפשר לדעת‪ .‬בדרך כלל נוכחים בהן‬
‫ילדים גדולים יחסית‪ ,‬כי הקטנים כבר חזרו הביתה לשנת צהריים‪,‬‬
‫ובדרך כלל ככל שהילדים גדולים יותר — הם מתנהגים טוב יותר‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬בהרצאות של שלוש משתתפים לרוב כאלה שלא הצליחו‬

‫להתארגן מוקדם מספיק כדי להגיע להרצאות של עשר ואחת‪.‬‬