Page 169 - V3
P. 169
6
VOL-3
Sefer Chafetz Chayim םייח ץפח רפס
Hilchot Esurei Lashon Hara ערה ןושל ירוסיא תוכלה
Kelal Zayin - Halachah 10 בי הכלה - ז ללכ
convince him to believe the story and in so doing trap him in the net of תמאל אנקל ךירצש וריבחל םדא ןיבש םירבדב אוהש וא
believing Lashon Hara, therefore one should not rush into this leniency.
א"כר רמאמב הנוי 'ר ש"מכו ,ול םשא רשאל רוזעלו
תא בטיה 'י ללכב ןמקל ה"יא ראבנש המ יפכו ח"כרו
Be’er Mayim Chayim אל םא וליפא זאו .רבדה הז רתומ ןפוא הזיאב הזה ןינעה
(K7/10/1)-(22)..circumstantial evidence: I will begin by explaining השע ינולפש ול ודיגה םירחא קר ומצעב רבדה הז האר
the source of the leniency of “circumstantial evidence” and then I will
explain further on with G‑d’s help all the details mentioned in the text, the שממ םירכינה םירבד הז לע ול שי אוהו ,ינולפל הלוע
reasons for them and their source. םירחאל הז רבד רפסל רתומ אוהש יל הארנ תמא אוהש
The leniency of “circumstantial evidence” is mentioned by the Se’Mag רבד אוהש ןכ םג ויניעב הארנש ךיאה םהינפל ריבסהלו
in his commentary on the 10 Lav and by the Hagahot Maymoniyot in ול םשא רשאל רוזעל וררועתי הז ידי לעש ידכ ,תמא
th
th
th
the 7 perek of Hilchot De’Aut (4 notation). Its source is the Gemara
Shabbat (56a) quoted as follows: “and Shemuel said that David HaMelech .תמאל אנקלו
did not accept Lashon Hara because he saw circumstantial evidence
(that supported Tzevah’s indictment of Mephiboshet).” Rav only argues ןוגכ םירחאל רפסל רתומד םוקמב וליפא .ןפוא לכבד )טכ(
with Shemuel on this point (and holds that David HaMelech accepted
Lashon Hara and) that which David saw did not constitute “circumstantial .ודיספהל רוסא ה"פא ח"כ ק"סב ל"נכו תמאל אנקל
evidence.” Or, alternatively (though Rav agrees with Shemuel that David
saw “circumstantial evidence”) David HaMelech from the very beginning םינושארה םינידב ה"הו( הז ןידב ירייאו .ז"יע ודיספהל )ל(
sinned in accepting Lashon Hara from Tzevah, since the pasuk relates
(Sefer Shemuel II, 16:4) “here I give to you all of Mephiboshet’s wealth” אציש ןוגכ )ירת יבכ היל ןמיהמו ומות יפל חיסמ ונייהד
and at that moment he had not yet seen the circumstantial evidence (that ונוממ םג תמא רבדה ותוא היה םאש רבדב וילע הבד
would have then allowed him to accept Lashon Hara and justify taking
Mephiboshet’s wealth and giving it to Tzevah). Therefore Rav brings תונישלמ ןינעב וילע לוק אציש ןוגכ ,ודיספהל רתומ
this pasuk “here I give to you” in support of his contention, and he does םידיב ודבאל רוסא ןישלמ ןוממד ףאו( הזל המודכו
not hold like Rashi’s explanation of Shemuel’s interpretation, that he did
not intend to immediately award Tzevah but only gave him that property תא רומשל ןינעל מ"נ ז"כע ח"פש ןמיסב מ"חב ראובמכ
conditionally and waited to see how events would unfold. (Please see the רוסאד קר ורמא אלד הזה ןישלמהל וקיזהל אלש ונמצע
st
following 1 Hagahah).
אל לבא ש"יע ט"יק ק"בב ראובמכ םעטהו ודיב ודבאל
And don’t raise a question: If Rav did not consider this to be “circumstantial םוקמ לכמ ,תמא אוהש הזל םירכינה םירבד שיו )ג"הכב
evidence,” why did he (Rav) first say that David HaMelech accepted Lashon
Hara, as the pasuk says (Sefer Shemuel II 16:4) “here I give to you” since עדיל הצרת םאו .ודיספהל רוסא רבדה ררבתנ אלד ןויכ
he (David) saw it was a lie (Tzevah’s report was a lie) since he (Tzevah) 'ו ללכ תוליכר תוכלהב ב"חב ןמקל ןייע םירבדה שרוש
later went back and informed on him (informed on Mephiboshet), then why
did he (David) accept it? Why was it necessary to state this introduction? םיקסופהמ הז ןיד ונרריב םש 'כ ק"ס םייח םימ ראבב
Even if he (David) did not see that he (Tzevah) lied, it would also have אציו אקסיעב לודג קזיה ול היהש ונייהד תוליכר ןינעל
been forbidden to accept the Lashon Hara as truth and to conclude an
opinion; the most he (David) should have done was to suspect Tzevah’s םירבד הז לע שיו הזה קזיהה ול השע אוהש דחא לע לוק
159 174
volume 3 volume 3
