Page 42 - 23822
P. 42

‫מעלות התורה‬  ‫כו‬

‫‪ְ' : ‬ו ִאם לֹא ִת ְשׁ ְמעוּ ִלי'‪ְ' ,‬ו ִאם ַעד ֵא ֶלּה לֹא ִת ְשׁ ְמעוּ ִלי' ‪ ‬‬
‫‪ָ .‬פָּר ַשׁת ִפּ ְנ ָחס ‪ְ ' :  ‬ל ַמ ַען ִי ְשׁ ְמעוּ ָכּל ֲעַדת ְבֵּני ִי ְשָׂר ֵאל'‪.‬‬
‫ָפָּר ַשׁת ְדּ ָבִרים ‪ָ' :  ‬וֲאַד ֵבּר ֲא ֵלי ֶכם ְולֹא ְשׁ ַמ ְע ֶתּם'‪ְ .‬ו ֵכן ְבַּכ ָמּה‬
‫ַפְּר ִשׁיּוֹת ַכּ ָמּה ְפּ ָע ִמים‪ְ ,‬והוּ ְכ ְפּלוּ ַעד נ"ב ְפּ ָע ִמים‪ְ ,‬ו ֵהם נ"ב ִמ ְצוֹת‬

                                        ‫ֲע ֵשׂה‪ְ ,95‬ל ַבד ַבְּנּ ִבי ִאים‪.‬‬

‫ְו ֵכן ַהִיְּר ָאה ִנ ְתַכּ ְפּ ָלה נ"ב ְפּ ָע ִמים‪ִ ,‬כּי ְבּ ִחיָנה ַא ַחת ָל ֶהם‪ְ ,‬כּמוֹ‬
‫ֶשׁ ָכּ ַת ְב ִתּי ְל ַמ ְע ָלה ‪ , ‬וּ ְכ ֵשׁם ֶשׁ ַהִיְּר ָאה ִהיא ְפּ ִתי ַחת ַהתּוָֹרה‪ְ ,‬כּמוֹ‬
‫ֶשׁ ָכּתוּב ‪ִ ' :  ‬כּי ִאם ְלִיְר ָאה'‪ 96‬וכו'‪ִ ,‬כּי ַהִיְּר ָאה שׁוֹ ֶבֶרת‬
‫ַה ְקּ ִלפּוֹת‪ְ ,‬וֵכן‪ַ 97‬ה ְשּׁ ִמי ָעה שׁוֹ ֶבֶרת ַה ְקּ ִלפּוֹת‪ִ ,‬כּי ַהכֹּל ָתּלוּי‬
‫ַבּ ְשּׁ ִמי ָעה‪ ,98‬וּ ְל ִפי ָכ‪ָ ‬אנוּ ְמ ָבְר ִכים ' ִל ְשׁמוֹ ַע קוֹל שׁוֹ ָפר'‪ְ ,‬ולֹא‬
‫' ִל ְתקוֹע שׁוֹ ָפר'‪ְ ,‬ל ִפי ֶשׁ ַהשּׁוֹ ָפר ָבּא ְלָיֵרא וּ ְל ַהֲחִריד אוֹ ָתנוּ וּ ְל ַשׁ ֵבּר‬

                               ‫ַה ְקּ ִלפּוֹת‪ ,‬וּ ְלָכ‪ָ ‬ה ִעָקּר ' ִל ְשׁמוֹ ַע'‪.‬‬

‫וּ ִמֶזּה יוּ ַכל ָה ָאָדם ִלְראוֹת ַכּ ָמּה ִמ ְצוֹת ָאנוּ ְמַקְיּ ִמים ַבּ ְשּׁ ִמי ָעה‬

                                         ‫‪+++‬‬

‫מפי חכם‪ ,‬אלא כשומע מפי חכמים וכו' ולא כשומע מפי חכמים אלא כשומע מפי‬
‫סנהדרין וכו' ולא כשומע מפי סנהדרין אלא כשומע מפי משה וכו' ולא כשומע מפי‬
‫משה אלא כשומע מפי הגבורה‪] .95 .‬נוס"א‪' :‬מצות ע"ש'‪ .‬ואולי הוא ר"ת‪' :‬על‬
‫שמיעה'[‪ .96 .‬המשך הכתוב‪ָ ' :‬ל ֶל ֶכת ְבּ ָכל ְדָּר ָכיו וּ ְל ַאֲה ָבה אֹתוֹ ְו ַלֲעבֹד ֶאת ה' ֱאלֶֹהי‪‬‬
‫ְבָּכל ְל ָב ְב‪ ‬וּ ְב ָכל ַנ ְפ ֶשׁ‪ִ ,‬ל ְשׁמֹר ֶאת ִמ ְצוֹת ה' ְו ֶאת ֻח ֹקּ ָתיו'‪ .‬והכל בא מיראת ה'‪.‬‬
‫‪ .97‬בדפוס וילנא תרמ"ב‪' :‬כן השמיעה' ]וא"ש טפי[‪ .‬וכוונת רבינו‪ ,‬שכמו שהיראה‬
‫היא פתיחה לתורה‪ ,‬כך השמיעה בתורה היא פתיחה לתורה‪ ,‬ששניהם שוברים‬
‫הקליפות‪] .‬אמנם לעיל )אות ח( כתב רבינו דהיראה היא מכח השמיעה‪ ,‬עי"ש[‪.‬‬
‫‪ .98‬מקור הדבר הוא באדרא זוטא ח"ג רצד‪ ,‬ב‪ :‬בשמיעה אתכלילן אינון מוחי‪' ,‬חכמה'‬
‫אתכליל ביה דכתיב‪ְ' :‬וָנ ַת ָתּ ְל ַע ְבְדּ‪ֵ ‬לב ֹשׁ ֵמַע'‪' .‬בינה' – כמא דאת אמר‪ַ' :‬דּ ֵבּר ִכּי שֹׁ ֵמַע‬
‫ַע ְבֶדּ‪ִ ' ,'‬כּי ֹשׁ ְמ ִעים ֲאָנ ְחנוּ'‪' .‬דעת' – כמא דאת אמר‪ְ ' :‬שׁ ַמע ְבִּני ְוַקח ֲא ָמָרי'‪' ,‬וּ ִמ ְצוַֹתי‬
‫ִתּ ְצפֹּן ִא ָתּ‪ ,'‬הא כלא תליין באודנין‪ ,‬בהאי אודנא תליין צלותין ובעותין ופקיחא‬
‫דעיינין‪ ,‬הדא הוא דכתיב‪ַ ' :‬ה ֵטּה ה' ָאְזְנ‪ ‬וּ ֲשׁ ָמע ְפַּקח ה' ֵעיֶני‪ ‬וְּר ֵאה'‪ ,‬הא כלא ביה‬

                                                                           ‫תלייא‪.‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47