Page 148 - SHOSH
P. 148
˜ | „Óדאגה
ȉשלך לפניך דרבותינו ז"ל בי מדרשא לא חילקו בין
גדול לקטן או בינוני אלא אמרו אחד מן החבורה סתם משמע
דאיזה מהן שיהיה ,וכן מורה לשון הירושלמי שהביאו התוס'
שאמרו כיון שנזדעזעה אחת מהן משמע נמי הכי דאחת מהן
סתם מה שיהיה ,ולכן רבינו ז"ל ג"כ סתם וכתב הכי .ולפי
שענין זה הוא קרוב לסכנה לכן החמיר בו רבינו מספיקא .אך
קצת קשה אדברי התוס' הנזכרים שסיימו ובתלמודא דידן נמי
וכו' ,ומשמע דסברי מרנן דהירושלמי ותלמודא דידן שוים
לעניין זה ,ודא עקא שבתלמודא דידן קתני עלה אמרי לה דמת
קטן וכו' ואילו בירושלמי שהביאו קאמר כיון שנזדעזעה אחת
מהן משמע דסתם חד מהם מה שיהיה ולא קטן או גדול בלבד
כדאמרין בתלמודא דידן ,ולכאורה צריך יישוב ,עכ"ל.
„ÂÚÂיש לעיין בסוגיא זו .בב"ר ]פר' ק' ז'[ תני חבורה
ומשפחה כך הן דומין לכיפת אבנים ,אם אתה נוטל ממנה אבן
אחת כולה מתרועעת ואם אתה נותן עלי' אבן אחת כולה
עומדת וכו' .א"ר אלעזר נולד בן זכר במשפחה מיד היא רפה,
]מדת הדין המתוחה כנגדם היא נעשית רפה ,ובספר אות אמת הגי'
נתרפאה וה"ג בירושלמי מו"ק פ"ג ה"ז ,מתנות כהונה[.
„"ÚÏÂלכאו' יש לומר דר' אלעזר אמר שמועיל לידת
בן זכר רק "במשפחה" לבטל הדין אבל באחד מן החבורה שמת
אינו כן כי מה שנולד לאחד מהם בן זכר הוא עדיין אינו
מצטרף ממש לאחד מהם להיות כבני החבורה עד שיגדל ,וצ"ע.
̇Âכנים הדברים זה יסביר למה הרמב"ם השמיט לומר
הענין של אם נולד בן זכר נתרפאה ,כי הרמב"ם רק כתב לענין
אחד מן החבורה ולא אחד מן האחין.
