Page 228 - SHOSH
P. 228

‫‪  ‬‬  ‫‪ | „Î‬חונן הדעת‪-‬חוף הים‬

                   ‫‪J   w‬‬

‫‡‪ ‡˙È‬במדרש שמואל ]פרשה ה'[‪" ,‬כי אל דעות ה'"‪ ,‬אמר‬

‫רבי תמי' אני האיך בטלו חונן הדעת בשבת‪ ,‬שאם אין באדם‬
                                    ‫דעת האיך הוא מתפלל‪ .‬ע"כ‪.‬‬

                              ‫‪‬‬

                    ‫‪J   w‬‬

‫‡‪ ‡˙È‬בירושלמי כלאים פ"ט שרבי מאיר לפני מותו‬

‫בחו"ל שלח לומר לבני ארץ ישראל שישגיחו עליו להעלותו‬
‫לארץ ישראל לקבורה‪ ,‬וצוה "אפילו כן יהבי ערסי על חוף‬

                                                              ‫ימא"‪.‬‬

‫‪ ÈÙÏÂ‬פי' פני משה ועץ יוסף כוונתו הי' שבעוד ארונו‬

‫בחו"ל יתנוהו על חוף ימא כי ארץ ישראל מיוסדת על הימים‬
  ‫וא"כ חוף הים בכל מקום יש לו צד שייכות לארץ ישראל‪.‬‬

‫‡‪ ÌÓ‬לפי פירוש הכותב הכוונה אף גם זאת בהיותו‬

‫נקבר בארץ ישראל לא נתקררה דעתו עד שצוה שיקברוהו‬
‫בארץ סמוך לים‪ ,‬לזכור אמונה אמתית נפלאה כי היא ראי'‬
‫גמורה על חדוש העולם ובדבר ה' נקוו המים ונראית היבשה‬
‫הפך חיוב הטבע‪ ,‬ולזה הזכיר סמוך לזה שיש שבעה ימים‬

                                   ‫הסובבים לארץ ישראל‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫‪ ˘ÈÂ‬להוסיף דלא רק למתים זה מעלה ליקבר ליד הים‪,‬‬

‫אלא כ"ש לחיים לגור ליד הים עם תזכורת תמידית לאמונה‬
‫האמיתית הנפלאה של בריאות העולם שהקב"ה אמר לים עד‬

                                                         ‫פה תבוא‪.‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233