Page 100 - 1322
P. 100

‫‪ | 100‬דריה שועלי‬

‫״קצה הקרחון״‪ .‬לא פלא שהוא לא סיפר לה לאן הם נוסעים או מה‬
‫יקרה שם‪ .‬הוא לא הכיר אותה מספיק כדי לדעת שהיא היתה באה‬

                                                         ‫בכל מקרה‪.‬‬
‫למזי לא היתה בעיה לקרוא אנשים בדרך כלל‪ .‬ילדים שהחיים‬
‫כיפכפו אותם לומדים מהר‪ .‬ומחלקת חקירות השחיזה את היכולת‬
‫הזאת‪ ,‬גם אם בכוח מוגזם לעתים‪ ,‬עד שהתחדדה לזרא‪ .‬אבל בשביל‬
‫לקרוא את ארי‪ ,‬היא היתה צריכה עוד קצת זמן‪ ,‬והזמן נגמר‪.‬‬
‫היתה לה תחושה שאסתר יכולה לעזור בעניין ארי‪ .‬אסתר היתה‬
‫אולי קשוחה‪ ,‬אבל כשגיסתך נעלמת וגיסך נהרג בהפרש של פחות‬
‫משבוע‪ ,‬את עשויה להתרכך‪ .‬כשתילי הודיעה שהם יצאו‪ ,‬מזי שמה‬
‫קומקום‪ ,‬הפעילה מזגן‪ ,‬ובשמונה אפס־אפס התקשרה למשרד של‬

                                                              ‫אסתר‪.‬‬
‫למזכירה היה קול מתיילד‪ ,‬שמזי התקשתה להאמין שלא עיצבן את‬
‫אסתר‪ .‬אבל כשהיא התעקשה בתוקף שאין טעם לשאול את הבוסית‬
‫שלה אם היא יכולה לפגוש את "גברת מוריס"‪ ,‬מזי הבינה שיש לה‬
‫יתרונות אחרים‪ .‬היא הודתה לה והתקשרה ישר לנייד של אסתר‪,‬‬

    ‫שהופיע בכרטיס הביקור שקיבלה מדודי‪ ,‬ולהפתעתה‪ ,‬היא ענתה‪.‬‬
‫"הי אסתר זאת מזי מוריס אני משתתפת בצערך אבל אני חייבת‬

               ‫לבקש ממך עשר דקות‪ ",‬היא אמרה בלי סימני פיסוק‪.‬‬
  ‫"אם את חייבת‪ ",‬אמרה אסתר‪" ,‬המזכירה שלי תתקשר אלייך‪".‬‬
‫כעבור שלוש דקות התקשרה המזכירה המתיילדת וקבעה למזי‬

                                        ‫פגישה לאחת־עשרה בבוקר‪.‬‬
                      ‫"למזלך‪ ,‬התבטלה לה פגישה‪ ",‬היא אמרה‪.‬‬
‫"לא סתם קוראים לי מזל‪ ",‬ענתה מזי ונזכרה בסבתא של דודי‬
‫— סבתא פורטונה‪ .‬כשמזי ודודי היו קטנים‪ ,‬היה לה ולפורטונה קשר‬
‫מיוחד‪ ,‬שהתחיל בגלל השמות שלהן והתחזק בעזרת מעמולים‪ .‬אחרי‬
‫שג׳וש נעלם‪ ,‬מזי ראתה את פורטונה רק פעמיים‪ .‬פעם אחת עם‬
‫בני‪ .‬פורטונה חטפה אותה אז למטבח ואמרה לה‪" ,‬אין לך אבא‪ .‬אל‬
‫תתבלבלי‪ ,‬מזל‪ .‬דודי יהיה חתן טוב‪ ".‬מזי נמלטה ולא חזרה‪ .‬הפעם‬
‫הבאה שהן התראו היתה כעבור שנה‪ ,‬בהלוויה של בני‪ .‬מזי תהתה‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105