Page 97 - 1322
P. 97

‫כליא ברק | ‪97‬‬

‫הכניסה אותו פנימה וניסתה להסביר לו‪ .‬היא לא ידעה איך לקרוא‬
‫למה שיש לה‪ ,‬או איך להסביר לו כמה היא פוחדת לאבד אותו‪ .‬היא‬
‫אפילו לא ידעה איך להיות חייבת הסבר למישהו‪ .‬״אני רוצה אותך‬
‫ממש‪,‬״ היא אמרה לו‪ ,‬״אני רק לא בטוחה שאני רוצה אותך כמו‬

                                        ‫שאישה אמורה לרצות גבר‪.‬״‬
                       ‫״אז את רוצה אותי כמו ידיד? זה העניין?״‬
‫״לא‪ ,‬בכלל לא‪ ,‬אתה מאוד גבר‪ ,‬אתה הגבר שאני רוצה‪ ,‬אני רק לא‬
                ‫יודעת אם אני יודעת לרצות כמו אישה‪ .‬אתה מבין?״‬
‫״לא‪ .‬אני לא מבין כלום‪ .‬אני רק מבין שאת כנראה לא רוצה אותי‬
‫כמו שאני רוצה אותך‪ .‬אני מאוהב בך‪ ,‬מזי‪ .‬אבל אני הולך עכשיו‪ ,‬ואל‬
                    ‫תיצרי איתי קשר אם את לא מוכנה להיות איתי‪".‬‬

                                                ‫אז היא לא יצרה‪.‬‬
‫עכשיו על הגג היא נרדמה וישנה שש שעות ברצף‪ .‬כשהיא קמה‪,‬‬

                            ‫כבר היה ערב וחיכתה לה הודעה מאמיר‪.‬‬
                                                          ‫"מתי?"‬

‫"האבטחה היתה כבדה מדי‪ ",‬היא כתבה בלי לנשום‪" ,‬לא היה‬
                                    ‫סיכוי להתקרב‪ .‬לבוא בכל זאת?"‬
                                    ‫"לא‪ ",‬הגיעה תשובה מהירה‪.‬‬

‫תערובת של אכזבה ידועה מראש‪ ,‬תחושת דחייה וזעם שטפה‬
‫אותה‪ .‬זאת לא היתה אשמתה שהאבטחה היתה כבדה מדי‪ .‬זאת לא‬
‫היתה אשמתה שהיא היתה איך שהיא היתה‪ .‬זאת לא היתה אשמתה‬
‫שהוא לא היה יכול להתמודד עם מה שהיא היתה‪ .‬שיזדיין‪ .‬שיזדיין‬
‫הוא והרגשות המעודנים שלו כלפיה‪ .‬היא אכלה‪ ,‬עישנה‪ ,‬שתתה‪,‬‬
‫התקלחה‪ .‬ישבה וחיכתה ללילה שיבוא‪ .‬ואז היא חבשה את הפאה‬
‫הבלונדינית‪ ,‬הכניסה את העדשות הירוקות‪ ,‬לבשה את השמלה הלבנה‬
‫הצמודה והעקבים הלבנים הגבוהים‪ ,‬ודרך הרחובות האחוריים הלכה‬
‫לאלנבי‪ ,‬מקווה למצוא כמה גברים מהסוג הישן‪ ,‬כאלה שאיבדו את‬
‫הבתולים בגיל שתים־עשרה ועשו סקס כמו שגוזרים ציפורניים — כי‬
‫צריך‪ .‬בזמן האחרון זה נהיה מסובך לקבל מין בלי לקבל מכות‪ .‬ילדים‬
‫חדשים שעשו כסף חדש נהרו אל העיר‪ ,‬ושינו את שער החליפין לנדל"ן‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102