Page 94 - 1322
P. 94

‫‪ 94‬דריה שועלי|‬

‫להרגיש אותו נוכח בעולם‪ .‬רק פעם אחת לפני כן בחייה הבוגרים‬
‫היא הרגישה משיכה למישהו מסוים‪ .‬שונה מהדחף הכפייתי לסקס לא‬
‫ספציפי‪ .‬הפעם ההיא נמתחה על פני חמש שנים כמעט‪ ,‬וכשהציפייה‬
‫התממשה‪ ,‬שני הצדדים יצאו חבולים‪ .‬עכשיו היא התחילה לשים לב‬
‫כשמסביב דיברו על גואטה‪ .‬התחילה לקרוא את הידיעות שלו‪ .‬אחר‬
‫כך יצא לה לראות אותו מתראיין‪ .‬הוא היה רציני בצורה קומית כמעט‪.‬‬
‫ואז בעטו אותה מהמשטרה‪ .‬דחפו אותה והיא נפלה ונפלה לתוך‬
‫בור שחיכה תמיד מתחת לחיים שלה‪ .‬בור של אחת שאיבדה את אמא‬
‫בגיל שנתיים ואת אבא בגיל שתים־עשרה‪ .‬בור של אחת שלא היה לה‬
‫חבר אף פעם‪ ,‬וכל מה שיש לה זה דוד ואח ואחות מאמצים‪ ,‬שראו‬
‫אותה נופלת‪ ,‬ורק כשהבינו שהיא לא תטפס החוצה לבד‪ ,‬משכו אותה‬
‫בעקשנות ובסבלנות של אנשים צעירים מאוד‪ ,‬שתמיד הלכו לישון‬

                                               ‫ְ ֹש ֵב ִעים במיטה נקייה‪.‬‬
‫דווקא אז‪ ,‬כשהיא טיפסה החוצה בקושי ונעמדה מחדש על רגליים‬
‫רועדות‪ ,‬גואטה מצא אותה‪ .‬הוא עבד על סיפור גדול‪ .‬היו לו חשדות‬
‫כבר שנתיים‪ .‬האף הגדול שלו‪ ,‬זה שהיא רצתה שיילחץ בשקע הצוואר‬
‫שלה‪ ,‬הריח משהו‪ .‬גואטה חיבר את הנקודות בסבלנות של צייד‪ ,‬עד‬
‫שהריח היה כל כך חזק‪ ,‬שהוא כמעט היה יכול לטעום אותו‪ .‬עכשיו‬
‫הוא היה צריך אישור לחשדות‪ .‬משהו קטן אבל קונקרטי‪ .‬צליל של‬

                                                 ‫ענף נשבר בשיחים‪.‬‬
‫הוא רצה לדעת כמה כסף יש בחשבון הבנק של החשודים שלו;‬
‫שר הביטחון‪ ,‬הבן שלו ויועצת התקשורת שלו‪ .‬אם הוא רק ידע כמה‬
‫כסף יש להם בבנק‪ ,‬הוא יוכל ללחוץ‪ .‬בעיתון התחילו לאבד סבלנות‪.‬‬
‫"תפסיק לדגור‪ ",‬אמר לו המו"ל‪" ,‬תוציא משהו‪ ".‬אבל גואטה היה‬

                                                         ‫טיפוס זהיר‪.‬‬
‫הוא שמע שמזי כבר לא במשטרה ובירר איפה היא מסתובבת‪.‬‬
‫לילה אחד‪ ,‬כשהיא ישבה בחושך הסמיך מעשן סיגריות‪ ,‬בפינה של‬
‫הבר ב"לוציפר"‪ ,‬המוזיקה האיומה והוודקה מרככות את הרגשות שלה‬
‫ומשאירות את המחשבות שלה חדות‪ ,‬העיניים על הטלוויזיה במעגל‬
‫סגור שנועדה להזהיר מפני פקחי־עישון‪ ,‬היא ראתה אותו‪ ,‬והגוף שלה‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99