Page 91 - 1322
P. 91
כליא ברק | 91
דודי השפיל מבט.
"מה זה משנה עכשיו ,מזי? יסמין איננה על־אמת ,ועל־אמת אין לי
למי ללכת .רק אלייך .את מבינה את זה?"
"למה חיכית עד עכשיו להגיד לי?"
"הייתי בטוח שאני אשמע ממנה .הייתי בטוח שהיא החליטה
להקדים .שהיא השאירה אותי מחוץ לתמונה כדי שזה יהיה יותר
משכנע .כדי שהיא תהיה יותר בטוחה".
"וארי?"
הוא שתק והסתכל לה בעיניים.
"אתה לא חושב שזאת היתה תאונה".
הוא ניענע בראשו לשלילה" .אני חייב לחזור עכשיו .אני לא יכול
לאחר להלוויה".
"תדבר איתי כשאתה חוזר .אני צריכה תשובות ממך".
"בסדר .אבל ,מזי ,תתרחקי בינתיים מהשכטרים ,תעשי לי טובה,
הם עלולים להיות מסוכנים".
"בסדר ",היא אמרה ,ושמעה את אבא שלה בראשה ,תמיד תגידי
כן ,ואז תעשי מה שאת רוצה.
הם הפליגו חזרה בשתיקה .מחוץ למרינה עלתה מזי על האופנוע
ורכבה הביתה .כבר ימים שהיא לא רצה ,והגוף שלה צבר אנרגיה
שלילית .בבוגרשוב־פינסקר היא עצרה ב"משאוושה" ולקחה הביתה
פיתות וחומוס .אבל כשהגיעה ,כבר לא היה לה כוח לכלום .היא
התקלחה על הגג במים חמים מדי והתעלפה בחדר ,לישון עד שתילי
ובנג׳י יגיעו .הדפיקה המשפחתית העירה אותה כעבור עשרים דקות.
היא עטפה את עצמה בסדין וניגשה לדלת.
"תראי ",אמרה תילי ודחפה את הטלפון שלה לפנים של מזי בלי
הקדמות .זאת היתה ידיעה מוויי־נט" :יום אחרי מותו של ארי שכטר
בתאונה ,השחיתו אלמונים את משרדי שכטר־אחזקות בהרצליה" .מזי
ניסתה לגלול.
"אי אפשר ,זה צילום מסך .הם הורידו את הידיעה ",אמרה תילי.
"אני מתלבשת רגע ",אמרה מזי" ,תילי ,תתקשרי ותזמיני זר פרחים
