Page 86 - 1322
P. 86
86דריה שועלי|
"למה דווקא את זה?"
"אני אספן ,היא אוצרת"...
"הממ ",אמרה תילי.
"לא ידעתם את זה? היא מנהלת את אוסף האומנות של יואל
מימון".
"לא ,את זה ידענו ",אמרה תילי" ,פשוט לא ידענו שהיא ממש
אוצרת .זה של סמאח שחאדה ,נכון?"
הוא נראה מופתע" .כן".
"הרישומים שלה שווים לא מעט ,לא? זה יפהפה .אכפת לך?"
היא סימנה שהיא רוצה להסתכל על הציור מקרוב ,ורואי זהר זז קצת
על הספה לפנות לה מקום .היא נעמדה עם הברכיים על הספה ,פניה
לתמונה.
"כן ,זה ...מאוד יפה ",הוא אישר כדי לכסות על האי־נוחות
שבקרבה לתילי ,שהתיישבה עכשיו על הספה לידו בפניה אליו.
"אז היא פשוט נתנה לך את זה? לכבוד מה?"
"אני אענה לך על זה מיד אחרי שאחזור ",הוא חייך בקצרה וקם,
"תסלחו לי".
תילי הסתכלה אל בנג׳י .הם שמעו את דלת השירותים נפתחת
ונסגרת.
"מה את אומרת?" הוא לחש לה .היכולת של תילי לקרוא
אנשים היתה כישרון מולד ,שהשתכלל כששירתה כמאבחנת
פסיכוטכנית.
"הוא מסתיר משהו ",היא לחשה חזרה.
בנג׳י עמד להגיד עוד משהו ,אבל אז הם שמעו קול של מים
זורמים ,ואז את הדלת נפתחת ונסגרת שוב ,ותוך רגע רואי זהר היה
חזרה בסלון והתיישב על הספה ,הפעם במרחק מהוגן מתילי.
"אז איפה היינו?" הוא שאל.
"בשאלה איך קרה שקיבלת את הציור הזה ",אמרה תילי.
"אה ,כן .אז יסמין התקשרה אליי בערך לפני שבוע .היא אמרה
שהיא זכרה שאני אוהב את שחאדה ושהתעניינתי בה בזמנו ,ושהיא
