Page 87 - 1322
P. 87
כליא ברק | 87
רוצה לתת לי רישום שלה .היא שאלה אם אני אוכל לעבור אממ...
לעבור דרך הקפה ,לאסוף אותו .מובן שאמרתי כן ,בשמחה".
"זה היה מפתיע?" שאלה תילי.
"באיזה מובן?"
"בכל מובן שהוא".
"לא ,זה לא היה מפתיע .זה מאוד נהוג לתת לחברים יצירות
אומנות ,או מה שאתם אולי הייתם מגדירים ׳חפצי מותרות׳ ",הוא
חייך והסתכל לתילי בעיניים" ,לפחות אצלנו".
תילי הבינה מצוין את הרמז המעמדי ואת המניפולציה שרואי זהר
ניסה להפעיל עליה .זה לא עבד ,אבל היא עשתה את עצמה שכן .היא
פקחה עיניים גדולות ואמרה" ,אה ,לא היה לי מושג .אתה יודע אם
ליסמין היו תוכניות להמשך אותו יום?"
"כן ,היו לה .היא אמרה שהיא הולכת למוזיאון לחניכת אגף חדש
על שם אבא שלה".
"מוזיאון תל אביב?"
"אני מניח .הוא אחד התורמים המרכזיים שלהם".
"או־קיי .טוב ,תודה רבה על הזמן שהקדשת לנו ",תילי קמה ובנג׳י
קם גם" ,הנה הכרטיס שלי ,תתקשר אם אתה נזכר במשהו רלוונטי".
היא קצת קיוותה שהוא יתקשר בלי קשר לכלום .היא תמיד נמשכה
לגברים רזים ונקיים־מדי שנראו כאילו יכלו להיות אצולה אנגלית.
"קשה לי להאמין ",הוא אמר.
