Page 101 - 1322
P. 101

‫כליא ברק | ‪101‬‬

‫עכשיו אם פורטונה עוד בחיים ואם היא צלולה‪ .‬היא בדיוק הפעילה‬
                                   ‫שוב את הקומקום כשתילי דפקה‪.‬‬
                                        ‫"היי‪ ,‬אחותי‪ ",‬אמרה מזי‪.‬‬

‫"תודה לאל שהפעלת מזגן‪ ",‬אמרה תילי בפנים רטובות מזיעה‪,‬‬
                                                      ‫"דוחה בחוץ‪".‬‬

                                          ‫"הבאת משהו לאכול?"‬
‫"את באמת צריכה לשאול?" תילי הוציאה לחמניות‪ ,‬גבינה צהובה‪,‬‬

                                                ‫עגבניות ומלפפונים‪.‬‬
                  ‫"ברוך אתה אדוניי שנתן לי אחות‪ ",‬אמרה מזי‪.‬‬
‫"באמת יש ברכה כזאת?" שאלה תילי‪ ,‬שלפעמים לא הצליחה‬
‫לקטלג את המעשים של אחותה ליהדות‪ ,‬למנהגי עדות או לצחוק על‬

                                                            ‫חשבונה‪.‬‬
‫"צריכה להיות‪ ",‬מזי חייכה‪" ,‬לקחת קבלה?" תילי הינהנה ומזי‬
‫הודתה לאלוהים באמת‪ ,‬שלפחות מהבחינה הזאת החקירה היתה‬
‫מפנקת‪ .‬דודי אפילו לא יעיף מבט בקבלות‪ .‬היא שטפה את הירקות‪,‬‬
‫פרסה אותם‪ ,‬הניחה על צלחת והוסיפה מלח ושמן זית בזמן שתילי‬

               ‫ערכה את הדלפק הקטן שהפריד את המטבח מהסלון‪.‬‬
‫"התקשרת שוב למשרד של מר שכטר?" שאלה מזי בפה מלא‬

                                             ‫לחמנייה וגבינה צהובה‪.‬‬
   ‫"אל תדברי בפה מלא‪ ,‬וכן‪ ,‬ברור שהתקשרתי‪ ,‬ויש התקדמות‪".‬‬

                                                       ‫"באמת?"‬
‫"כן‪ ",‬אמרה תילי ופתחה את הדלת לבנג׳י‪" ,‬הפעם היא שאלה אותי‬
‫מה שלומי‪ ,‬לפני שהיא הודיעה לי שאין לו זמן בחודשיים הקרובים‬

                                         ‫ושאתקשר שוב בספטמבר‪".‬‬
                                            ‫"וואו‪ ,‬המסת אותה‪".‬‬

‫"איפה התה שהבטחת לי?" שאל בנג׳י בקול שנעשה בו שימוש‬
                                                ‫לראשונה באותו יום‪.‬‬

‫"עוד רגע‪ ",‬אמרה מזי ומזגה מים רותחים לקומקום תה‪" ,‬אני‬
                                        ‫צריכה לשאול אותך משהו‪".‬‬

                       ‫"משהו שאני יכול לענות עליו לפני תה?"‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106