Page 106 - 1322
P. 106

‫פרק ‪14‬‬

‫"אנחנו עושים יחד סקי בקורשבל‪ .‬הייתי מזמין אותך אבל זאת בקתה‬
‫קטנה‪ ",‬אמר מעונב אחד למעונב שני בזמן שמעלית הבניין המשולש‬
‫של עזריאלי עלתה לקומה הארבעים וחמש במהירות כזאת‪ ,‬שמזי‬
‫לא הספיקה לראות את הבעת האכזבה על פניו של השני לפני שהם‬
‫יצאו‪ .‬היא הסתובבה לראי במהירות ליישר את החולצה‪ .‬טינג‪ ,‬אמרה‬
‫המעלית‪ ,‬ומזי יצאה אל מבואה רחבה מרופדת שטיח‪ ,‬שקיר העץ שלה‬

                                                ‫כוסה בציור מופשט‪.‬‬
‫הטמפרטורה בבניין היתה חמש־עשרה מעלות‪ ,‬כדי לאפשר לכל‬
‫עורכי הדין להישאר בחליפות ביולי‪ .‬לימינה היתה הכניסה למשרד‬
‫וייסמן־בלקינד־שטראוס‪ .‬שם‪ ,‬מאחורי דלתות זכוכית‪ ,‬גבר מבוגר‬
‫בחליפה כהה עמד קרוב מדי לאישה צעירה ממנו בהרבה‪ ,‬מתעלם‬
‫מהאופן שבו היא מחזיקה את הלפטופ שלה קרוב לחזה כדי להימנע‬
‫ממגע‪ .‬הוא ראה את מזי‪ .‬בטח הניח שהיא נער־שליח‪ .‬הוא תפס את‬
‫המרפק של האישה הצעירה ונשען לעברה כדי ללחוש לה משהו‬
‫באוזן‪ .‬המפשעה שלו נלחצה אל שלה‪ .‬האישה לפתה עכשיו את‬

                                                      ‫הלפטופ שלה‪.‬‬
‫מזי ניתקה את עצמה מהמראה ופנתה שמאלה‪ .‬בניגוד למשרדים‬
‫בצד השני‪ ,‬אל המשרדים של שכטר אינטרנשיונל לא היה אפשר‬
‫להשקיף מבעד לדלתות זכוכית‪ .‬ראשית היה לובי ריק מאנשים‪ ,‬ובו‬
‫ספה וכורסאות ותצלום מכמיר לב של מטדור‪ ,‬עומד לבדו בחדר מלון‪,‬‬
‫גבו אל המצלמה‪ .‬זמזום אחד ומזי נכנסה אל הלובי הריק‪ .‬זמזום שני‬
‫והיא עברה בדלת עץ אלון אל המשרדים עצמם‪ ,‬ונעצרה על ידי‬

                                                     ‫פקידת הקבלה‪.‬‬
‫"הגעת בזמן‪ ",‬אמרה אסתר שהתגשמה לצדה‪ ,‬נראית כאילו‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111