Page 107 - 1322
P. 107
כליא ברק | 107
הנעליים שלה ,הבגדים ,המניקור והמייקאפ עשויים כולם מקשה
אחת של אלגנטיות בצבע קאמל" .דורית,״ אסתר פנתה אל
הפקידה ,״תביאי לנו קפה שחור ,אספרסו כפול וסודה ",ואז למזי,
"בואי".
במשרד ,בדלת סגורה ,התיישבה אסתר בכורסה ,משאירה למזי את
הספה שמולה.
"אני משתתפת בצערך ",אמרה מזי שוב.
"תודה".
״איך היתה ההלוויה?״
״כמצופה.״
״יסמין לא הגיעה ,נכון?״
״לא.״
"ואת עדיין משוכנעת שהיא תחזור בקרוב?״
״ככה ההיסטוריה מלמדת.״
״את יודעת שהייתי איתו באותו ערב".
"עם מי?"
״עם ארי.״
"עם ארי? מה היה לו לחפש איתך?"
"הוא רצה להראות לי משהו שקשור ליסמין".
"באמת?" אסתר נראתה ספקנית .מזי החליטה לנסות כיוון אחר.
"משהו שקשור למשפחה ,יותר נכון".
״נו ו?...״
"את מכירה את ה'אופרציה' בירושלים?״
"תחנת ממילא?"
"לא ,לא ממילא .משהו אחר ...מועדון חברים?"
"אין לי מושג על מה את מדברת".
מזי הסתכלה על אסתר .אסתר הסתכלה חזרה .מה ארי נתן לה
בכלל? למה הוא התכוון כשאמר שזה "יעזור לך להבין את המצב"?
מזי הרגישה שהיא מחזיקה נשק שהיא לא יודעת איך לתפעל .לא
היתה לה ברירה חוץ מלהמר.