Page 111 - 1322
P. 111
כליא ברק | 111
אבל היא לא היתה מעוניינת בעוד מידע לגביו .מזי המשיכה לשחזר
את הפגישה .מה שהיא חיפשה היה מידע שניתן לה בלי שביקשה
אותו.
בינגו .היא מצאה את זה" .הפגישת גיוס־כספים שלי בוטלה".
אנשים כמו אסתר לא נידבו מידע על לוחות הזמנים שלהם .זה היה
פיתיון ,ומזי נגסה בו .שיחת חולין לכאורה שהסתיימה בזה שאסתר
נתנה לה את הטלפון של הרופא הכי טוב בארץ ודחקה בה ללכת
אליו .דחקה בה להגיד שהיא שלחה אותה .אסתר לא היתה נותנת
לה בהתנדבות את הטלפון של האינסטלטור שלה גם אם מזי היתה
שקועה בביוב עד צוואר .אז של רופא נשים? ועוד זה שיסמין היתה
הולכת אליו? מזי כיבתה את הסיגריה וקמה .היא הוציאה את הכרטיס
של הרופא והתקשרה.
***
פרופסור רוני נריה גר בשכונה נחמדה במיוחד של רמת גן ,כמה פניות
מהרחוב הראשי ,שבו השאירו האוטובוסים שכבת פיח על בניינים
סדוקים ,ולפתע היו סמטאות מוצלות ובתים עם גגות רעפים .בחדר
ההמתנה של הקליניקה הפרטית ,שנמצאה בכניסה נפרדת מזו לבית
הפרטי ,ישבו קפואות שתי נשים ,בלי לקרוא "לאשה" ובלי להסתכל
בטלפון .ובכל זאת ,המזכירה הכניסה את מזי לפניהן .ככה זה נראה
כשאסתר שכטר מפנה אותך .הרופא ישב בחדרו וסיים לעדכן תיק
רפואי במחשב .הוא לא הרים את מבטו.
"כן ",הוא אמר.
"אסתר שכטר הפנתה אותי".
"הבנתי .מה שמך?"
"מזל מוריס".
"מוריס?" הרופא הציץ אל מזי ממאחורי המוניטור הענקי" .את
קשורה במקרה לג׳וש מוריס?"
הוא תפס אותה לא מוכנה" .כן .אני הבת שלו".
