Page 119 - 1322
P. 119
כליא ברק | 119
"מה דעתכם?" שאלה מזי.
"היא יפהפייה ",אמרה תילי.
"בואו נעשה חיפוש לפי תמונה".
"עשיתי ",אמרה תילי" ,אין כלום ,וגם אין תמונות שלה בטלפון
של יסמין".
"לי היא נראית ערבייה ",אמרה מזי.
"ערבייה־ערבייה?" שאלה תילי.
"לא הייתי שמה את החיים שלי על זה ,אבל אם הייתי צריכה
לנחש ,אז ׳ערבייה־ערבייה׳ כמו שאת קוראת לזה ".מזי היתה כנראה
הדבר הכי קרוב לערבייה שתילי פגשה אי־פעם .כמו בני ,אבא של
דודי ,גם מזי למדה ערבית מהבית ,כשסבא וסבתא שלה היו מדברים
ביניהם כדי שהיא לא תבין .היא זכרה את היום שבו סבא ששון —
האיש שהיא אהבה הכי בעולם ,ושאהב אותה יותר מכל אחד אחר —
הבין שהיא יודעת ואמר לה בערבית" ,אל תגלי לסבתא ,זה יהיה הסוד
שלנו ".זה היה הסוד האחרון שהיא שמחה לשמור.
"לאן הלכת?" שאל בנג׳י.
מזי חייכה קלושות" .עשיתם עבודה יפה מאוד .יש לי משהו
בשמונה ,אני אעדכן אתכם אחרי זה .יש לכם כוח להמשיך היום?
להתקדם קצת גם עם ארי?"
בנג׳י תיכנן לנסות לשכנע את האקסית שלו ,שאף אחד לא ידע
עליה מלכתחילה ,לחזור אליו .אבל בגלל שהוא לא רצה להגיד שום
דבר ,הוא ענה ״כן״ ,ותילי אמרה ״כן״ מאי־נעימות ,למרות שהיא
היתה הרוגה ורק רצתה להיסגר לבד בבית .אבל מזי שמעה רק את מה
שהם אמרו ,וענתה" ,יופי .אני אסע הביתה ,אני צריכה לקרוא קצת
על משהו .תפגשו אותי בסביבות שש וחצי־שבע עם מה שיש לכם".
"בסדר ",ענה בנג׳י ,ומיד העמיד קומקום לתה.
