Page 154 - 1322
P. 154
| 154דריה שועלי
לעקוב אחרי אנשים רגילים" .אזרחים" כמו שמזי היתה קוראת להם.
כשהבעלים והנשים הבוגדים היו בדרך אל מאהבים ומאהבות ,או
בדרך חזרה מהם ,הם לא שמו לב לכלום .הם היו שקועים בעצמם ,מי
באשמה ומי באופוריה .הם לא ציפו שמישהו יעקוב אחריהם ,בטח לא
תילי .אפילו לצלם אותם היה קל .הם בטח חשבו שהיא עושה סלפי,
אם הם בכלל חשבו עליה.
אבל החקירה הנוכחית היתה שונה .בשבוע האחרון היא השתלטה
לה על החיים .היא התקשתה להאמין שעבר רק שבוע מאז שיסמין
נעלמה .בשבוע הזה היא למדה על חקירות ,ואולי על החיים ,יותר
ממה שהיא למדה בשנה וחצי מאז שמזי פתחה את הסוכנות .היא אף
פעם לא רצתה להיות חוקרת .היא לא היתה עשויה מהחומרים שמזי
היתה עשויה מהם .היא לא הלכה מכות עם גברים ,לא שכבה עם
זרים ,לא עישנה ,לא שתתה ולא שיחקה סנוקר .והיא בהחלט לא ידעה
להכניס שישה כדורים באותו חור .ופתאום היא היתה מאוד עייפה.
בניגוד למזי ,לתילי לא היתה שום בעיה לרחם על עצמה .ההתנגדות
לרחמים עצמיים שייכת דווקא למי שזכאים להם יותר מכול .אז היא
ריחמה על עצמה קצת .על זה שהיא בארץ החמה והלחה הזאת ,עם
המלחמה המחורבנת הזאת ,בלי חבר ,גרה על הספה של החברים
המאוהבים שלה כדי לחסוך כסף ללימודים שהיא עוד לא התקבלה
אליהם אפילו .אבל כשהיא נכנסה ללופט ,היא גילתה שבנג׳י הפעיל
את המזגן ,והכין תה ואפה עוגיות ריבה ,ועד מהרה היא התעודדה,
ואמרה לעצמה שהיא תשתמש בכל זה כשהיא תהיה שחקנית.
