Page 155 - 1322
P. 155

‫פרק ‪20‬‬

‫מזי היתה צריכה מקום לחשוב בו‪ .‬מקום ממשי ורגשי‪ .‬המוסכניק‪,‬‬
‫שהיה אחד הקבועים שלה כשהיתה בימ"ר‪ ,‬נמצא לא רחוק מהלופט‪.‬‬
‫גיאוגרפית לפחות‪ .‬היא לא היתה אצלו מאז שעזבה את המשטרה‪ .‬לא‬
‫אצלו‪ ,‬לא אצל המוסכניק השני ולא אצל הזגג‪ .‬היא פחדה שהם ישאלו‬
‫אותה מה קרה‪ .‬לאן היא נעלמה‪ .‬והיא פחדה לפגוש מישהו מהיחידה‪,‬‬
‫למרות שהקשר בין הקבועים למשטרה היה רק בראשה‪ .‬אבל עבר‬

                                 ‫מספיק זמן‪ ,‬והיא היתה צריכה מנה‪.‬‬
‫למוסכניק היה חדר‪ ,‬ספק מחסן ספק גלריה‪ .‬היא תוכל להישאר‬
‫שם אחרי ולחשוב בשקט בזמן שהוא יחזור לעבוד‪ .‬היא התניעה והיתה‬
‫אצלו תוך חמש דקות‪ .‬הוא בדיוק הסביר לשני גברים בני שישים‬
‫למה לא כדאי להם לקנות סטריט רוד אם אין להם רגליים ארוכות‬
‫וגמישות‪ .‬הצליל היפה של ה־‪ CBR‬גרם לשלושה להסתובב‪ .‬כשמזי‬
‫הורידה את הקסדה‪ ,‬התפשט על פניו של המוסכניק חיוך של שמחה‪.‬‬
‫"סלחו לי רגע‪ ",‬הוא אמר לגברים וניגש אליה‪ ,‬תפס אותה בעורף‬
‫והעביר בחיבה יד על הגלח‪" .‬דאגתי לך‪ ",‬הוא אמר לה‪" ,‬תביאי‬

                                                             ‫חיבוק‪".‬‬
‫מזי נתנה לו לחבק אותה‪ ,‬לא בטוחה מה לעשות עם עצמה בזמן‬

                                    ‫הזה‪" .‬אני עולה‪ ",‬היא אמרה לו‪.‬‬
‫"בטח‪ ,‬בובה‪ .‬תעלי‪ .‬סידרתי קצת למעלה‪ ,‬לכי תראי‪ ".‬למעלה היא‬
‫ראתה שהוא סייד‪ ,‬תלה וילונות והתקין מקלחון‪ ,‬ושעכשיו החדר היה‬
‫דומה יותר לחדר שינה מלמחסן‪ .‬היא קיוותה שזה לא אומר שהוא‬
‫התגרש‪ .‬היא הציצה למטה‪ ,‬ראתה שהטבעת נישואים עדיין עליו‬
‫ונרגעה‪ .‬היא שטפה את עצמה‪ ,‬נשארה עירומה ונשכבה על המיטה‬
‫לחכות‪ .‬היא שמעה את המוסכניק מנסה לזרז את שני הגברים‪ ,‬שהיה‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160