Page 17 - 1322
P. 17

‫כליא ברק | ‪17‬‬

                            ‫"אולי בהזדמנות‪ .‬היום אני ממהרת‪".‬‬
‫"לאן את ממהרת? אתן הצעירות של היום‪ ,‬כל הזמן ממהרות‪ .‬זמן‬
‫לעשות ילדים מצאת?" הוא הגביר חזרה את הרדיו‪ ,‬שם דיברו עכשיו‬
‫על המלחמה‪" ,‬יאללה‪ ,‬שילכו כולם חזרה למאיפה שהם באו‪ .‬שילכו‬
‫לעזה‪ .‬אם הם כל כך אוהבים אותם שמה‪ ,‬שייקחו אותם בכיף‪ .‬למה‬

                                                                ‫לא‪".‬‬
              ‫"תעצור בבקשה‪ ",‬אמרה מזי‪" ,‬אני הולכת להקיא‪".‬‬
‫הנהג חתך בפראות לימין‪ ,‬חושב בלי ספק על המושב האחורי‬
‫המצוחצח שלו‪ ,‬ועצר בדיוק בזמן לאפשר לה לפתוח את הדלת‬
‫ולהתכופף החוצה‪ .‬אחרי שלושה פרצי קיא בטעם חרטה‪ ,‬היא נתנה לו‬

                                  ‫חמישים ויצאה בלי לחכות לעודף‪.‬‬
‫כמה דקות הליכה על אלנבי הביאו אותה אל האופנוע‪ .‬היא שלפה‬
‫את הג׳ינס ולבשה אותו על השמלה הקצרצרה‪ ,‬התניעה ורכבה דרומה‬
‫למשרד‪ ,‬להתקלח ולראות מה תילי ובנג׳י הכינו לה ליום ההולדת‪.‬‬
‫כשהיא נכנסה ללופט האפלולי דרך דלת הברזל‪ ,‬מרגישה כמו מסטיק‬
‫לעוס ששכב על רצפת המועדון כל הלילה‪ ,‬תקפו אותה תילי ובנג׳י‬
‫בטקס יום ההולדת המסורתי שלהם‪ ,‬שכלל זריקת סוכריות לעברה‬
‫בכל הכוח ושירת "האפי בירתדי טו יו" בשני קולות‪ .‬אז חזר בנג׳י‬
‫להתעסק עם מזגן נייד שהוא מצא ברחוב‪ ,‬ותילי אמרה‪" ,‬את חייבת‬

                                    ‫להתקלח‪ .‬את נראית כמו טישו‪".‬‬
                                      ‫"טישו‪ ,‬הא? מה עם עוגה?"‬

           ‫"העוגה אצל השכן שלך‪ .‬אני מניחה שאתם מכירים?"‬
                                     ‫מזי גיחכה והלכה למקלחת‪.‬‬

‫"רגע‪ ,‬קיבלת את ההודעה שלי?" תילי קראה אחריה‪" ,‬על דוד‬
                              ‫פרץ? הוא רוצה להיפגש איתך דחוף‪".‬‬

                     ‫מזי עשתה יו־טרן‪" .‬דוד פרץ? את בטוחה?"‬
‫"כן‪ ,‬המזכירה שלו התקשרה‪ .‬הוא ביקש להיפגש איתך עוד‬

                    ‫שעתיים‪ ,‬היא אמרה שזה עניין של חיים ומוות‪".‬‬
‫מעניין‪ ,‬חשבה מזי‪ ,‬בפעם האחרונה שהתראינו הוא קרא לי זונה‬

                                                  ‫בפני חצי לונדון‪.‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22