Page 15 - 1322

‫כליא ברק | ‪15‬‬

‫שמור בלעדית לנקבות בגילים עשרים ואחת עד שלושים וחמש ללא‬
‫מוגבלויות‪ .‬ואז‪ ,‬בעודה מזיעה את דרכה למשרד על האופניים‪ ,‬צילצל‬
‫הטלפון שוב‪ .‬זאת היתה כסף‪" .‬אני מדברת עם צילי? מר פרץ מבקש‬

‫למסור שזה עניין של חיים ומוות‪".‬‬

‫***‬

‫בערך באותה השעה התעוררה מזי במיטה לא מוכרת‪ ,‬ליד גבר שנראה‬
‫חצי מוכר‪ ,‬אולי רק רבע‪ .‬דווקא לא מכוער‪ .‬תלתלי משי גדולים‬
‫מיסגרו פני שיש שלוות‪ .‬היא לא זכרה איך קוראים לו ולא טרחה‬
‫להיזכר‪ .‬היא רצתה להתלבש ולהתחפף לפני שהוא מתעורר ונעשה‬
‫סנטימנטלי‪ ,‬או שם לב שהוא הלך לישון עם בלונדינית ירוקת עיניים‬
‫וקם לצד בחורה עם גלח ועיניים חומות‪ .‬היה לה הנגאובר והיא‬
‫התיישבה בהדרגה‪ .‬הרצפה מסביב לפוטון היתה מרופדת בשכבה של‬
‫דפי תווים‪ ,‬בגדים‪ ,‬ספרים‪ ,‬כבלים‪ ,‬מפרטים ומאפרות‪ .‬היא נעמדה‬
‫לאט‪ ,‬מחשבת איך להגיע בשקט לשמלה הלבנה הקטנה ולתחתונים‬
‫בצד השני של החדר‪" .‬זירת פשע זה כמו משחק דוקים‪ ",‬היה הלוי‬
‫אומר להם בקורס שיטור‪" ,‬צריך להתקדם בזהירות‪ ".‬אז היא התקדמה‬
‫בזהירות מתורגלת‪ ,‬והתרחקה עם הבגדים לכיוון חדר האמבטיה‪ .‬הוא‬
‫היה מטונף‪ .‬סססאמק מזי‪ .‬היא רחצה ידיים תוך התעלמות משכבת‬
‫הגועל על הכיור וציחצחה שיניים עם אצבע ומשחה‪ .‬היא הסתכלה על‬
‫עצמה בראי‪ .‬הפאה היתה על העוקם‪ ,‬אבל חוץ מזה המצב היה יכול‬

‫להיות יותר גרוע‪ .‬היא הורידה אותה‪ ,‬שטפה פנים ויצאה‪.‬‬
‫הלחות הכתה בה כמו סטירה רטובה‪ .‬באוויר הדומם עמד הריח‬
‫הרווי של אשפה שלא נאספה ושל פירות הפיקוסים‪ ,‬שכיסו את‬
‫המדרכה של עמנואל הרומי בשכבה מעיכה ועסיסית‪ ,‬שנדבקה‬
‫לסוליות ונכנסה כך לבתים‪ .‬היא נזכרה שיש לה יום הולדת‪,‬‬
‫והחליטה לדחות את הדלקת הטלפון‪ .‬בדעה מוסחת היא חיפשה את‬
‫ה־‪ CBR 250R‬שלה‪ ,‬שבו היו לה בגדים להחלפה‪ .‬אבל האופנוע לא‬
‫היה שם‪ .‬היא גיששה בתוך ראשה‪ ,‬מחפשת מידע על הלילה‪ ,‬ונזכרה‬