Page 172 - 1322
P. 172

‫‪ | 172‬דריה שועלי‬

                                                     ‫"אין בעיה‪".‬‬
‫מזי ניגשה לקחת את האקדח שלה‪ ,‬כשתילי הרגישה למבוכתה‬
‫שהיא שוב צריכה לשירותים‪" .‬אני כבר באה‪ ",‬היא אמרה למזי והלכה‪.‬‬

       ‫"תמסור לה שאני מחכה לה למטה‪ ",‬אמרה מזי לרואי זהר‪.‬‬
                  ‫"איפה מזי?" שאלה תילי כשיצאה מהשירותים‪.‬‬
                ‫"היא ביקשה למסור לך שהיא מחכה לך למטה‪".‬‬

‫"או־קיי‪ .‬אז תודה שוב‪ ",‬אמרה תילי מובכת‪ ,‬מופתעת שמזי‬
        ‫השאירה אותה לבד עם גבר שהיא הרגע איימה עליו באקדח‪.‬‬
                                 ‫"אני יכול לשאול אותך משהו?"‬

‫"בטח‪ ",‬ענתה תילי‪ ,‬חושבת במרירות שהיא יודעת מה יבוא עכשיו‪.‬‬
‫"אני מקווה שזה לא‪ ...‬לא במקום‪ ",‬עכשיו תילי כבר ידעה שהיא‬
‫צדקה‪ ,‬הוא מתכוון לשאול אם מזי פנויה‪ ,‬מה שתמיד קרה לה אחרי‬

         ‫שמזי הלכה‪" .‬אני יכול לקבל את הטלפון שלך?" הוא שאל‪.‬‬
                                              ‫"שלי?" היא אמרה‪.‬‬
                                                      ‫הוא הינהן‪.‬‬

                                        ‫"אבל כבר יש לך אותו‪".‬‬
‫"אני יודע‪ .‬התכוונתי אם אני יכול להשתמש בו כדי להזמין אותך‬

                                                     ‫לארוחת ערב?"‬
‫"אה‪ .‬כן‪ ",‬היא חייכה‪" ,‬כן‪ ,‬אתה יכול‪ ".‬והיא יצאה‪ ,‬מרגישה מאוד‬

                                                      ‫קלילה פתאום‪.‬‬
‫מזי עמדה ליד האופנוע המותנע ועישנה‪ .‬היא הגישה לתילי את‬

                                        ‫הקסדה‪" .‬איזה בריכה‪ ,‬אה?"‬
                                                            ‫"כן‪".‬‬

                                ‫"נו‪ ,‬אז הוא הזמין אותך לדייט?"‬
                      ‫"שמת לו האזנה?" תילי התלהטה ממבוכה‪.‬‬
‫"לא‪ .‬אני פשוט טובה בלקרוא אנשים‪ ",‬היא חייכה לאחותה‪,‬‬
‫כיבתה את הסיגריה על המדרכה‪ ,‬חבשה את הקסדה שלה ועלתה על‬
      ‫האופנוע‪ .‬ותילי הרגישה שהטינה שהרגישה מקודם מתמוססת‪.‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177