Page 176 - 1322
P. 176

‫‪ | 176‬דריה שועלי‬

       ‫"שמע ישראל‪ ",‬אמרה מזי‪" ,‬אני קצת מפחדת ממך כרגע‪".‬‬
                                      ‫"כן‪ ",‬אמר בנג׳י‪" ,‬מי את?"‬

‫תילי הסמיקה כאילו ביקשו ממנה הדרן‪ .‬זה היה יום טוב בשבילה‪,‬‬
                                   ‫והריסים שלה באמת היו ארוכים‪.‬‬

‫"טוב‪ "...‬אמרה מזי‪" ,‬עבודה יפה מאוד‪ ,‬תילי‪ .‬השאלה היא מה‬
‫אנחנו יכולים לעשות עם פסיכולוגית‪ ...‬זה הכול חסוי‪ ,‬וקשה לי‬

                      ‫להאמין שאבא שלי הציל גם אותה במלחמה‪".‬‬
‫תילי ובנג׳י צחקו‪ ,‬אבל מזי היתה רצינית לגמרי‪" .‬טוב‪ ,‬בואו נגמור‬
‫לעבור על המשימות‪ ,‬כולל התמונות של אסתר‪ ,‬ואז נחשוב מה הלאה‪".‬‬
‫תילי נשמה עמוק ואמרה לעצמה שאפשר להוציא את מזי‬
‫מהמשטרה‪ ,‬אבל אי אפשר להוציא את המשטרה ממזי‪ .‬רמות העניין‬
‫או הסקרנות אף פעם לא הכריעו את סדר החקירה‪ .‬מזי המשיכה‬

                                                      ‫להקריא בקול‪.‬‬
‫"לדבר עם דודי על הדירה של ארי — עוד לא‪ .‬לפגוש את עלמה —‬

                     ‫בוצע‪ .‬יופי‪ .‬תילי — בואי נסתכל על התמונות‪".‬‬
‫תילי פתחה את המק ועברה לשבת ליד מזי‪ .‬היו תשע מאות‬
‫שמונים ושבע תמונות בתיקיית אירועי ההתרמה של אסתר‪ ,‬כולן‬
‫של גברים ונשים לבושים ביוקר‪ ,‬ושהצליחו להיראות מרוצים‬
‫מעצמם ומשועממים בו־זמנית‪ .‬כמה פרצופים נראו למזי מוכרים;‬
‫שחקן‪ ,‬מנכ"לית בנק‪ ,‬מפכ"ל אחד‪ ,‬כמה שרים‪ .‬אסתר הופיעה‬
‫בחלק קטן מהתמונות‪ ,‬אבל היא היתה היחידה מבני משפחת שכטר‬
‫שנראתה בהן‪ .‬לא היתה אף תמונה של שאול‪ ,‬יסמין‪ ,‬ארי או מר‬
‫שכטר‪ .‬ואז היתה התמונה שמזי חיפשה — זו שהיא ראתה אצל‬
‫אסתר‪ ,‬של אסתר והגבר שהיה־אמור־להיות־שלה בערב ההוא‬

                                                          ‫בירושלים‪.‬‬
‫"זה הוא‪ ",‬אמרה מזי‪" ,‬תילי‪ ,‬חפשי מי הוא מהמחשב של בנג׳י‪.‬‬

                                                   ‫אני אמשיך כאן‪".‬‬
‫בנג׳י סימן לתילי שהיא מוזמנת לעבוד על המחשב שלו‪ ,‬בזמן‬
‫שמזי המשיכה לעבור על התמונות במחשב שלה‪ .‬שתי תמונות של‬
‫דודי‪ ,‬גבוה וממגנט‪ ,‬ידו משולבת בידה של אישה שנשארה מחוץ‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181