Page 187 - 1322
P. 187

‫כליא ברק | ‪187‬‬

                                   ‫"נו‪ ,‬הצלחתם לראות נשרים?"‬
                        ‫"לא‪ ,‬לא ראינו אפילו אחד‪ ",‬ענתה תילי‪.‬‬

                                       ‫"והבקתה‪ ,‬ראיתם אותה?"‬
‫"כן‪ ,‬היא נראית נחמדה‪ ",‬ענתה תילי‪ ,‬מעדיפה להגיד את האמת‬

                                              ‫מאשר להיתפס בשקר‪.‬‬
                               ‫"כן‪ ,‬אבל אין שם אף אחד‪ ,‬נכון?"‬

                                                      ‫"אף אחד‪".‬‬
                    ‫"כן‪ ,‬אמרתי לכם‪ .‬טוב‪ ,‬שיהיה לכם יום טוב‪".‬‬

                                                 ‫"תודה‪ ,‬גם לך‪".‬‬
‫והם עזבו בהקלה אדירה חזרה הביתה‪ ,‬תילי חושבת על מקלחת‬
‫חמה ובנג׳י על בירה קרה‪ .‬כשמגדלי עזריאלי התנשאו באופק‪ ,‬הם‬
‫הרגישו את תחושת הרווחה השמורה לתל אביבים אמיתיים‪ .‬תמיד היה‬
‫נחמד לצאת מהעיר‪ ,‬אבל תל אביב היתה הבית היחיד לכל מי שהרגיש‬

                                   ‫לא לגמרי שייך בשום מקום אחר‪.‬‬

                               ‫***‬

‫יפה שכטר גרה בכיכר היל‪ ,‬בצפון הישן של תל אביב‪ .‬היא לא הביעה‬
‫הפתעה או אפילו סקרנות כשמזי‪ ,‬שמצאה את המספר שלה בקלות‪,‬‬
‫התקשרה וביקשה להיפגש איתה לגבי יסמין שכטר‪ .‬הדבר היחיד‬

                                ‫שהיא אמרה היה‪" ,‬יסמין? לא ארי?"‬
‫"גם וגם‪ ",‬ענתה מזי‪ ,‬ויפה שכטר הזמינה אותה לבוא לתה‪" ,‬קר‬

                          ‫כמובן"‪ ,‬כבר באחת־עשרה של אותו בוקר‪.‬‬
‫כשמזי הגיעה הדלת היתה פתוחה‪ ,‬וכשהיא דפקה‪ ,‬יפה שכטר‬
‫קראה לה מבפנים להיכנס‪ .‬הסלון היה קטן‪ ,‬שטוף אור שמש ועמוס‬
‫בספרים‪ ,‬שטיחים‪ ,‬כריות‪ ,‬עציצים‪ ,‬תומרקין ומזכרות אתניות‪ .‬המזגן‬

        ‫פעל והחלון היה פתוח מעט‪ ,‬וריח נרגילה תפוח עמד באוויר‪.‬‬
‫מול מזי היה תלוי ראי גדול שכוסה בתמונות שחור לבן ובגזירי‬
‫עיתונים דהויים‪ .‬בכל התמונות‪ ,‬למעט אחת‪ ,‬נראתה דוגמנית שדמתה‬
‫לבריז׳יט ברדו‪ .‬כשיפה שכטר עשתה את הכניסה שלה‪ ,‬יחפה ובבגדי‬
   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192