Page 192 - 1322
P. 192

‫‪ | 192‬דריה שועלי‬

‫"אז מי באמת טיפלה בו כשהוא היה ילד‪ ,‬אחרי שיקתרינה מתה?‬
                                           ‫היתה להם איזה אומנת?"‬

‫"אחת? היו בטח עשרים‪ ,‬הן היו בורחות משם כמו במרי פופינס‪".‬‬
                                    ‫"את זוכרת אולי אחת מהן?"‬

‫"אפילו לא אחת‪ .‬המזכירה של אדי‪ ,‬נאווה‪ ,‬היתה מטפלת בזה‪.‬‬
                                  ‫שוכרת‪ ,‬מפטרת‪ ,‬שוכרת‪ ,‬מפטרת‪".‬‬

‫מזי הרגישה את תחושת הדלת הנטרקת של מבוי סתום‪ .‬אבל אז‬
‫היא חשבה שוב‪ .‬בטח גם ליפה שכטר — אישה שהגדירה דירת ארבעה‬
‫חדרים בצפון תל אביב בתור המינימום־בשביל־לא־להיזרק־לרחוב —‬
‫בטח גם לה היתה אומנת בשביל הילדים‪ .‬פעם‪ ,‬כשהיא גרה באחוזת‬

                                                              ‫שכטר‪.‬‬
        ‫"גם כשאת היית שם נאווה היתה שוכרת את המטפלות?"‬
‫"אצלי? אצלי לא היה צורך! בתקופתי האומנת לא עזבה‪ .‬ורה‪,‬‬
‫אלוהים שיברך אותה‪ ,‬היא ידעה להחזיק ילדים קצר‪ ,‬לחנך אותם‪.‬‬

               ‫בגלל זה הייתי רגועה ששאול נשאר שם‪ ,‬את מבינה?"‬
                              ‫"אה‪ ,‬אז היא נשארה שם אחרייך?"‬

               ‫"הרבה אחריי‪ .‬עזבה אחרי הבת מצווה של יסמין‪".‬‬
                               ‫"אחרי כל כך הרבה שנים‪ ,‬למה?"‬

                    ‫"נדמה לי שאמא שלה חלתה או משהו כזה‪".‬‬
              ‫"היא עוד חיה? את זוכרת את שם המשפחה שלה?"‬
‫"אין סיבה שהיא לא תהיה חיה‪ .‬היא בטח בת שישים עכשיו‪ .‬פעם‬
‫עוד היינו שולחים לה פרחים כל סילבסטר‪ ,‬את יודעת איך זה הרוסים‬
‫האלה‪ ,‬הם בעצם כמו נוצרים‪ .‬אבל אז היא החליפה כתובת או אני‬
‫לא זוכרת מה‪ ,‬והקשר התנתק‪ .‬קראו לה‪ ...‬אויש תני לי להיזכר‪...‬‬
‫ורה‪ ...‬ורה‪ ...‬פורטנוי! ורה פורטנוי קראו לה‪ .‬איזה אישה‪ .‬היא גרה אז‬

                                                     ‫בראשון לציון‪".‬‬
‫הדלת הסגורה נפתחה שוב‪ ,‬ומזי נשמה לרווחה‪" .‬יפה‪ ,‬את מארחת‬
‫נהדרת‪ ",‬אמרה מזי וקמה לדלת‪" .‬מי זה אגב?" היא הצביעה על‬
‫התצלום היחיד שלא היה של יפה שכטר‪ ,‬קלוז אפ של בחור בהיר‬

                                            ‫שיער וחייכן בשחור לבן‪.‬‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197