Page 197 - 1322
P. 197
כליא ברק | 197
״את שואלת הרבה שאלות.״
הם המשיכו לנסוע בשתיקה עד שהגיעו .שאשו החנה את
המרצדס בחניית נכים והוציא תו נכה מהתא כיפות .מאנה פינת
דובנוב היה באזור שתיים ,שבו העצים ירוקים והדירות יקרות.
מזי ושאשו עלו לקומה הרביעית .מחוץ לדלת הדירה היה קודן.
שאשו הקיש תשע־עשרה ספרות ,ומזי הקליטה אותן בראשה,
.968 3786 7684 6822 2646הדלת נפתחה כלפי חוץ ואחריה היתה
עוד דלת .מזי ניסתה לדמיין את עצמה חוזרת הביתה שיכורה לקוד
ארוך ושתי דלתות .איזה מין בנאדם אתה הופך להיות רק מלהיכנס
ככה ,יום־יום ,לבית של עצמך? ומי אתה כשאתה בתוך בית כזה?
מה אתה מסתיר? ואולי ,בהתחשב בדרך שבה הוא מת ,ממי אתה
מסתתר.
בפנים היה סלון שמנת מואר מבעד לחלונות גדולים ולצמרות
עצים.
"אני עושה סיבוב ",היא אמרה.
"דודי לא אמר לי מה את עושה בכלל".
"אני עושה בשבילו איזה עבודה קטנה .לפני זה הייתי בימ"ר".
"אה ,בגלל זה את נראית ככה .חשבתי שאת לסבית".
"גם זה ",היא שיקרה ,למרות שגברים כמו שאשו לא נתנו לדברים
כאלה להפריע להם.
מזי התחילה להסתובב ,מחפשת משהו שייתן לה מידע על מי שגר
שם עד לא מזמן .משהו אישי .אבל הבית של ארי היה חלק ,רשמי
ושומר סוד כמו מ ֵצבה .הוא עוצב כדי להסתיר ,בסגנון ניטרלי ובין־
לאומי .ובשום מקום לא היו תמונות משפחתיות ,לא פתקים בכתב יד,
לא מגנטים של נותני שירות ולא קבלות מודפסות.
מזי התחילה לעבור בין החדרים .שאשו השגיח עליה מקרוב ,אבל
לא נצמד .בחדר עבור אורחים היתה מיטת יחיד גבוהה בכיסוי שמנת.
מתחת לחלון רחב עמדו שתי כורסאות זול מול זו ,אבל מעט בזווית,
כמו בחדר טיפולים של פסיכולוג .ארון הקיר הכיל מצעים ומגבות
בשמנת וקולבי עץ ריקים .בחדר האמבטיה לאורחים הסבונים היו
