Page 202 - 1322
P. 202
| 202דריה שועלי
"עם מה הוא פרץ את המנעול ,ראיתם?"
"היה לו איזה צרור".
"בנג׳י ,יש לך איך להשיג את טלי?"
טלי היה הבעלים של הלופט .לפני זה הוא היה שכן של בנג׳י
במבנה מתפורר בראשון לציון ,והשניים התיידדו ושיחקו שח ושתו
וודקה בערבים .לפני כשנתיים ,כשטלי הסתבך במשהו שבנג׳י
לא שאל עליו וטלי לא פירט לגביו ,הוא ביקש מבנג׳י שיעבור
לגור ב"נכס שלי בדרום תל אביב" בחינם ,כדי לשמור עליו בזמן
שהוא־עצמו מנמיך פרופיל .אחת לכמה זמן היה טלי מגיע בלי
הודעה מראש ,מביא לבנג׳י נקניק דם ואלכוהול ביתי ,פורק כמה
דברים בחדר האחורי ,אורז כמה דברים אחרים ונעלם .באחד
הביקורים האלה בנג׳י שאל אם זה בסדר שאחותו הגדולה תפתח
את משרד החקירות שלה שם ,רק לבינתיים .הרעיון כל כך מצא
חן בעיני טלי ,שהוא לא הפסיק לצחוק ולדבר אל עצמו בכל
זמן הפריקה והאריזה .וכך היה .הלופט ,שכבר הפך לבית של
בנג׳י ולמשרד הביתי שממנו הוא עבד כמאתר פרצות אבטחה
באתרים ,הפך גם לסוכנות החקירות של מזי ,והיא היתה אסירת
תודה לטלי ,אבל בכל זאת סירבה להצעותיו הנדיבות לשכב איתו
בתמורה.
"את חושבת שזה קשור אליו?" שאל בנג׳י.
"הייתי רוצה לפחות לשלול את זה לפני שאני קופצת למסקנות".
"טוב ,אני אנסה להשיג אותו".
"יופי .בואו ניכנס ,תכף נחשוב איך שומרים עליכם".
תילי ובנג׳י החליפו מבטים מתוחים.
״ממה צריך לשמור עלינו?״ שאלה תילי.
״זה רק אמצעי בטיחות ,זה הכול,״ אמרה מזי ,כשפתאום עלה על
דעתה שהם לא תפסו את הפורץ בדרך פנימה ,אלא בדרך החוצה.
הלופט אמנם נראה מסודר ,אבל אם הפורץ הגיע כדי להתקין בו ציוד
האזנה ,לא היתה לו סיבה לבלגן ,להפך ,הוא היה רוצה ששום דבר לא
יעורר חשד.
