Page 244 - 1322
P. 244

‫‪ | 244‬דריה שועלי‬

‫ירדתי להביא לנו קפה ומאפה‪ .‬הייתי במצב רוח ממש טוב‪ .‬ואז אני‬
‫חוזר‪ ,‬והיא איננה‪ .‬איננה‪ .‬נעלמה בלי להשאיר זכר‪ .‬השאירה לי את‬

      ‫הסווטשרט שנתתי לה כשהיא הגיעה‪ ,‬וכלום‪ .‬לא פתק אפילו‪".‬‬
‫"מה חשבת?" מזי כמעט אף פעם לא שאלה גברים "מה הרגשת?"‬

                                ‫מניסיונה‪ ,‬השאלה הזאת סגרה אותם‪.‬‬
‫"בהתחלה חשבתי שאולי היא ירדה לעשן רגע‪ .‬אחר כך חשבתי‬
‫שאולי היא התעוררה ולא ראתה אותי‪ ,‬ולא היה פתק‪ ,‬אז אולי היא‬
‫חשבה שאני התחפפתי ושאני מצפה ממנה שתלך‪ .‬חיפשתי את הטלפון‬
‫שלי כי לא לקחתי אותו כשירדתי להביא קפה‪ .‬רציתי לשלוח לה‬
‫הודעה כזה של מה העניינים‪ .‬ואז אני רואה שיש לי עשר הודעות‪ .‬שבת‬
‫בצהריים‪ ,‬לא הייתי בבית אולי עשרים דקות‪ ,‬ויש לי עשר הודעות‪.‬‬

                                                ‫חשבתי שמישהו מת‪.‬‬
‫"פתחתי את הראשונה‪ ,‬היא היתה מחבר שלי מהמעגל של יסמין‬
‫ושלי‪ ,‬וברגע הראשון אני לא מבין בכלל מה אני רואה‪ .‬היו שם שלוש‬
‫תמונות של יסמין‪ ,‬במיטה שלי‪ ,‬כאילו עירומה‪ ,‬אבל מכוסה בסדין‬
‫במקומות הרגישים‪ ,‬מחייכת למצלמה‪ .‬והזווית‪ ,‬המבט‪ ,‬זה נראה‬
‫כאילו מישהו צילם אותה ככה אצלי במיטה‪ .‬ומתחת היתה תגובה‬
‫שלו‪ ,‬של החבר‪ ,‬׳אחי‪ ,‬מחקתי‪ ,‬תמחק את זה׳‪ .‬ורק מזה הצלחתי לקלוט‬
‫שהתמונות נשלחו כאילו ממני‪ .‬וככה תשע הודעות‪ ,‬מתשעה חברים‪,‬‬
‫כולם מהמעגל הזה‪ ,‬ולא החברים הכי קרובים שלי‪ ,‬וכולם בלחץ‪ .‬נהיה‬
‫לי חושך בעיניים‪ .‬הייתי יכול לחשוב שהייתי שיכור כל כך בלילה‪,‬‬
‫שלא זכרתי מה היה‪ ,‬למרות שאני לא מגיע לשכרות כזאת בחיים‪ ,‬אבל‬
‫זה היו צילומים באור יום‪ .‬ואני יודע שלא צילמתי אותם ולא שלחתי‬

          ‫אותם‪ ,‬ויסמין בכלל לא היתה עירומה איתי‪ ,‬אז מה נסגר?"‬
‫למזי לא היה צל של ספק שליפמן מספר את האמת‪ .‬והוא לא סתם‬
‫פתח לה דלת‪ .‬הוא נתן לה מפתח שפותח את כל הדלתות‪ .‬המחשבה‬
‫שהשכטרים לא משאירים שום דבר למקרה חזרה אליה בעוצמה‪.‬‬
‫מתברר שיסמין היא שכטר יותר מכולם‪ .‬מה עוד עשית‪ ,‬יסמין שכטר?‬

                                                 ‫"אז מה עשית?"‬
‫"התיישבתי‪ .‬אמרתי לעצמי שצריך לחשוב על זה בהיגיון‪ .‬אכלתי‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249