Page 242 - 1322
P. 242
| 242דריה שועלי
"למה הפתיע?"
"כי אובייקטיבית ,כיף זאת מילה גדולה על הערב שהיה לנו .זה
היה ...מתעתע".
"באיזה אופן מתעתע?"
"באופן ש ...או־קיי ,בדייט היא היתה מאוד ,אה ...לא מרוחקת...
לא בדיוק קרה ...אבל לא לגמרי נוכחת .כמו שאומרים באנגלית
,going through the motionsכאילו היא חייבת להיות שם ,משחקת
איזה תפקיד .ובגלל שגם אותי באיזשהו אופן הכריחו להיות שם ,אז
זה נראה לי בסדר ,זה נראה לי הגיוני .אבל אז הגיעה הנשיקה הזאת
משום מקום ,וההודעה הזאת ממנה .זה בילבל אותי".
"אז מה עשית?"
"בהתחלה כלום .זה היה יום שישי ,אצלנו ארוחת שישי אצל
ההורים זה קדוש .מת העולם יש ארוחת ערב משפחתית .והארוחות...
שמעי ,הייתי בחיים שלי בארוחות שבת אצל משפחות רגילות ,תאמיני
לי — זה לא זה .זה יותר כמו מועצת מנהלים .כל אחד מדווח על מה
הוא עובד ,איך הוא התקדם .וכשהגיעו אליי — שאלו אותי על יסמין.
זה מה שאני הייתי אמור ׳לעבוד עליו׳ .ואני מדווח ,הכול בסדר ,יצאנו,
היה נחמד ,אני אעדכן אתכם .סוף הארוחה אבא שלי קורא לי לחדר
שלו ,אומר לי לסגור את הדלת ,מוזג לי ויסקי .שותים בשתיקה .ואז
הוא אומר לי ,יש לו דיבור של מח״ט ,׳רוני ,אתה לא יכול להיות הומו.
זה תחביב לבוהמה .זה לא בשבילך .קדימה ,תסגור את העסקה הזאת
עם יסמין שכטר .נקנה לכם וילה בסביון.׳ שמעתי אותו והרגשתי את
האוזניים שלי נהיות אדומות ,הפנים שלי בוערות .מאיפה הוא פאקינג
יודע .אני בקושי ידעתי .בא לי לזרוק את הכוס ויסקי על החלון שלו
ולשבור לו את הכיסא על הראש .אבל אמרתי לו ,כן המפקד ,והלכתי
משם ,עליתי על האופנוע",
"אתה רוכב?"
"יש לי כמו שלך ,רק תשע מאות ",ליפמן חייך.
"הלוואי שהייתי יכולה להשתלט על תשע מאות ",מזי חייכה חזרה
והרימה את הבירה" ,לחיי ה־ .CBRואז מה קרה?"
