Page 58 - 1322
P. 58
58דריה שועלי|
הדגישה ,לא בלי הנאה קלה .ואז הם השאירו לה טיפ ונכנסו לחנות
הסמוכה .זה היה בוטיק עם רצפת בטון מקורצף ושורות של בגדים
מונוכרומטיים ,שהיו מופת של רישול מכוון ותפור בקפידה .אבל
תילי לא הצליחה לדמיין את עצמה לובשת אותם .לא משנה כמה היא
השתוקקה לפתח לעצמה שיק ,היא תמיד נראתה מחופשת בכל פריט
שחרג מגבולות הזארה־מנגו־אסוס.
בזמן שבנג׳י העיף מבט ,מחפש מצלמה ,תילי אזרה אומץ לפתוח
בשיחה עם המוכרת ,שהטילה עליה אימה .היא לבשה טוניקת פשתן
רפויה ,כפכפי אדידס ולק שחור ,ועל פניה הסלאביות המהממות היתה
הבעה שאמרה ,יכולתי לבחור בין דוגמנות לחקר המוח ,אבל בחרתי
לעבוד כאן כי אין לי סבלנות לכל השיט הזה .המאמץ של תילי לא
השתלם ,והדיאלוג התמציתי הסתיים בלא־כלום ,כשהמוכרת סיפקה
תשובות של הברה אחת בלבד.
שתי החנויות הבאות — כלי בניין וציוד חשמל — נראו סגורות
לצמיתות .תילי ובנג׳י פנו מערבה ,שם גלש מסריק לעבר פרישמן.
מספרה ישנה ,וטרינר ,חנות חוטי צמר ,חנות ספרים בצרפתית — בכל
אלה נמצאו המוכרים במעמקי החנות ,שקועים בענייניהם .שני ברים
היו סגורים במשך היום .בפיצוצייה ,שאליה דודי לא הגיע בגלל
האזעקה ,אמר המוכר שקשה לו להבחין במכוניות מהמקום שבו
הוא יושב .הבעלים של חנות בגדי הילדים אמרה שהיא לא מבינה
במכוניות ,והבעלים של גלריה "אביב" — שדווקא היה יכול לפרק
ולהרכיב מכוניות בשנתו — אמר שהוא היה בסיני באותו יום ,ושמע
את האזעקות משם.
תילי ובנג׳י המיוזעים התייאשו להם עם אייס קפה על ספסל
מול המספרה ,שהצליחה להישאר המקום הכי קול להסתפר בו יותר
מעשרים שנה .המספרה היתה עמוסה כרגיל ,וקשה היה להאמין
שאחד מאנשיה היה מבחין במשהו מעבר להשתקפות המהממת שלו
עצמו בחלונות המבהיקים .אבל אז הבעלים של המספרה ,טיפוס
גבוה ורזה עם שיק על־זמני ,חזר מהפסקת הצהריים עם גבר מבוגר
יותר .המבוגר החזיק בידו שלט־רחוק והסיע בעזרתו את הנכד שלו