Page 53 - 1322
P. 53
כליא ברק | 53
נשארו לה ארבע שאלות.
"מתי דיברת איתה בפעם האחרונה?"
"בשבת ".שלוש שאלות כבר הלכו ולא היה לה כלום .הלוי היה
אומר להם" ,חוקר מעולה יכול להגיע רחוק גם עם עשר שאלות .אבל
בשביל החוקר העצלן ,אפילו מאה לא יספיקו".
"אתה מודאג?" היא שאלה.
האזעקה התחילה ליילל ,גלי הקול נעים במהירות באוויר החם.
הצופרים בטח היה קרובים ,כי מזי אף פעם לא שמעה אותה חזק
כל כך ,בעוצמה מחרישה .היא לא זזה ,וארי גם ,שני ילדים בתחרות
השתנות ,הם ישבו בלי לזוז חמש־עשרה שניות עד שהצליל דעך.
"כן ",הוא ענה" ,אני מודאג".
התקדמנו ,חשבה מזי ,עכשיו לשאלות הפתוחות" .מה אתה חושב
על דודי?"
הבעה לא רצונית חלפה לרגע בפניו .הוא לקח לגימה של מים.
"הוא בסדר .בכל מקרה ,הוא לא היה מעז לפגוע ביסמין ".לא היה
מעז ,חשבה מזי ,לא "הוא לא היה פוגע ביסמין" או "הוא בחיים לא
היה פוגע ביסמין" .אתה חי בעולם מעניין ,ארי שכטר .נשארה לה
שאלה אחת .שאלת הפרובוקציה.
"אתה לא רוצה לעזור לי למצוא את אחותך?"
"אה ,אז זה מה שאת רוצה? למצוא את אחותי? למה לא אמרת?"
היא לא הצליחה להבין אם הוא סרקסטי" .מה את עושה הערב?"
"מה אכפת לך?"
"הנה הכרטיס שלי .תסמסי לי את הכתובת שלך .אני אאסוף אותך
בעשר ".הוא קם.
היא קמה" .אני מזי מוריס ,חוקרת פרטית".
"מי משלם לך?"
"דודי".
ארי זקר את הסנטר בהפתעה ,ומיד הוריד אותו חזרה" .או־קיי.
נתראה בעשר .ואל תביני אותי לא נכון ,אבל הלבוש שלך יצטרך
להיות קצת יותר ...מעונב".
