Page 48 - 1322
P. 48
48דריה שועלי|
ארי שכטר ,שכטר אחזקות
מזי הרימה גבה" .מה ארי עושה?"
"הוא אחראי האבטחה של המשפחה".
"אתה מתכוון ,של החברה?"
"עלינא מוריס? זה מה שלימדו אותך בחקירות?"
"הבנתי .אז מה התפקיד שלך ב׳משפחה׳?"
"אני? אני בעיקר בגבייה".
"ברור .ותרשום לי בדיוק איפה היית ועם מי נפגשת בימים שלפני
ההיעלמות של יסמין".
"הייתי בימים של איסוף צ׳קים ,שכר דירה מכל מיני ,בואי נגיד,
אנשים לא הכי ...חמים".
"נראה לי אני אסתדר עם כמה עברייני צעצוע .אני צריכה גם
את ההסכם נישואים שלכם ,חלוקת רכוש ,הצוואה של יסמין ,ביטוחי
חיים ...כל מה שיכול להחשיד אותך במניע .ואני צריכה את הטלפון
שלה".
"אני אביא לך".
"אני באה".
מזי עלתה בעקבות דודי לקומה השנייה ונכנסה אחריו אל תוך חדר
שינה עצום עם רצפת עץ אמיתי .בקיר מימין עמדה שידת ענתיקה
רחבה ,ועליה תמונות משפחתיות .תצלום אחד היה של דודי בגיל
חמש־עשרה עם אבא שלו ,בני פרץ ,החוקר המבריק שהיה החבר הכי
טוב של ג׳וש מוריס ,אבא של מזי .בני היה מחוספס יותר מדודי וגבוה
יותר .בתמונה הם היו מחובקים .מחייכים בשיניים לבנות אל הצלמת.
מזי הרימה את התמונה והתייחדה רגע עם העבר שלה ,עם האהבה
שלה לבני ועם החיוך ההוא של דודי ,החיוך חסר הדאגות מלפני שבני
מת .לצד התצלום הזה עמד עוד אחד של דודי :עם אמא שלו ,ארבע
האחיות הגדולות שלו וסבתא פורטונה .היא צולמה כשנתיים אחרי
שבני מת .דודי בטח היה בה בן שמונה־עשרה ,והפנים שלו כבר לבשו
את ההבעה הרצינית של הפטריארך הצעיר שהוא הפך להיות אחרי
שפתח מכון יופי במצפה רמון ,כדי שכל הנשים במשפחה יעבדו שם
