Page 45 - 1322
P. 45
כליא ברק | 45
"לא ,איפה".
"אז היא ולילי לא נפרדו אף פעם?"
"בטח שהן נפרדו ,כל פעם שיסמין נוסעת לעבודה .אבל לא
בהפתעה ,לא בלי להכין את לילי ,לקבוע איתה שיחת־וידיאו כל
ערב .היא שונאת להיפרד מלילי .היא היתה נוסעת שלושה לילות,
ארבעה במקסימום .ומתקשרת כל לילה .אבל בחייך — התיק שלה
כאן ,הטלפון שלה כאן ,היא איננה".
מזי מצצה את גב כף היד שלה .זה היה הרגל של אבא שלה שהיא
לא בדיוק ירשה ,יותר אימצה במודע כתחליף מרגיע לנוכחות שלו.
"אני מצטערת דודי ,אבל אני חייבת רגע לשחק את פרקליטו של
השטן .איך זה שהשכטרים רואים את זה כל כך אחרת?"
"בגלל שהם טיפשים ויהירים .זה כאילו הם קצת־קצת שמחים
שהנה ,היא עשתה את זה לי .כאילו עכשיו אני אמור להתעורר מאיזה
אשליה שיש לי על יסמין ,ושעכשיו אני אראה מי היא באמת".
מי היא באמת .הנה שאלה מעניינת ,חשבה מזי ,מעניין מי יודע.
מזי הסתכלה לדודי בעיניים .אם יסמין באמת לא נעלמה מאז
שלילי נולדה ,אז יש פה איזה עניין .ודודי נראה מודאג ,למרות ששתי
הנקודות האלה לא הצטרפו לכלום .אחרי הכול ,שקרנים טובים היו
טובים בלשקר .דודי הסתכל לה חזרה בעיניים .במקומות שמהם הם
באו ,דברים היו קמים ונופלים על מבט מתחמק .הם עמדו שם ככה
קצת ,עיניים נעולות בעיניים ,כשהבטן של מזי השמיעה גרגור חד־
משמעי של רעב .דודי צחק ומזי גם" .אני מארגן לך סנדוויץ׳ ,יה
מוריס.״
נראה שהוא הרגיש הקלה לעשות משהו עם הידיים .הוא הכין לה
סנדוויץ׳ פועלים; שתי פרוסות עבות של לחם אחיד ,שכבה יפה של
חומוס ,כפית סחוג ,פרוסות עגבנייה שמנות וערימת פסטרמה בהילוך
אטי .הראלף לורן בהזמנה אולי ישב עליו יפה ,אבל הפרץ עדיין ישב
עליו יותר טוב מהשכטר.
"אז איפה אתה חושב שהיא?" שאלה מזי אחרי כמה ביסים.
"הלוואי שהייתי יודע .עשיתי כמה טלפונים ,כמה בירורים ,אף
