Page 46 - 1322
P. 46
46דריה שועלי|
אחד לא שמע כלום .זה לא מוצא חן בעיניי ,מזי .זה לא מוצא חן
בעיניי בכ־לל".
מזי הרגישה שיש משהו שדודי לא אומר .לא משהו שהוא מסתיר.
יותר משהו שמוסתר ממנו .היא נזכרה בקוסם שהביאו פעם לערב
יחידה ,ושהעלים את מלי הפקידה בתוך ארגז.
"אני צריכה גישה ליומן של יסמין ",היא אמרה.
"בטח ,מה שאת צריכה".
"יופי .עכשיו תספר לי על כל הפעמים הקודמות שבהן היא נסעה
בלי להודיע למשפחה שלה".
"לא יודע הרבה ",הוא לקח את הכוס והצלחת של מזי והעביר
אותן לסלון הבהיר ,שבקצהו חלון עצום .מעברו השני היתה
הבריכה ,אחריה דק עץ ואחריו חצר אחורית ארוכה מוקפת עצי
פרי .דודי שקע בתוך כורסה ריבועית מעור חום ,בזמן שהישבן של
מזי התיידד עם הספה הנוחה ביותר שפגש מימיו" .היא לא אוהבת
לדבר על העבר שלה ",אמר דודי" ,אני יודע רק שבפעם האחרונה
שהיא ׳נעלמה׳ ,זה היה לצרפת ,לאינסיאד ,כי שם אני הכרתי
אותה .אבל היא היתה בורחת הרבה בגיל ההתבגרות ככה .הם כולם
הלכו —"
"מי זה כולם?"
"יסמין והאחים שלה .עד לתיכון הם כולם הלכו לפנימיות.
הבנים הלכו לאיזה פנימייה כזאת של אצולה באנגליה ,ויסמין הלכה
לפנימיית בנות בשווייץ ,גם כזה היי־סוסייטי .משם היא ברחה כמה
פעמים".
"לאן?"
"לבקר את ארי ,באנגליה .והוא היה בורח לבקר אותה".
"נשמעים קרובים".
"הם היו קרובים ,כן".
"היו? אז כבר לא? אסתר אמרה שהוא היה פה בשבת".
"וואלה? לא ידעתי .אבל כן ,הוא בא לפעמים בשביל לילי .משוגע
עליה ",הוא חייך" ,בקיצור אבל ,הוא ויסמין ,מה אני אגיד לך...
