Page 43 - 1322
P. 43
פרק 7
דודי ויסמין גרו בבית מוקף חומה גבוהה בצהלה ,לא בסביון ולא
בארסוף .מזי עברה בשער וראתה ישר מולה מבנה מתחרות פרסי־
עיצוב; רחב ושטוח ,עם חלונות ענק בקווים ישרים .בריכה בטורקיז
עמוק יצאה מחזית הבית והקיפה אותו מימינו .מזי הבינה למה אסתר
היתה עשויה להתעניין בכזאת בריכה .וכל זה היה נטוע במדשאה
רחבה מכוסחת בדייקנות ומוצלת על ידי עצי צאלון ענקיים.
דודי פתח לה את הדלת ונישק אותה בשתי הלחיים .בפנים צנחו
המעלות ברחמנות לשבע־עשרה .מזי הלכה בעקבות דודי ,מבחינה
בעייפות בהליכה שלו ,שבדרך כלל שידרה "תפסתי את העולם בביצים".
עכשיו נראה שהעולם הוא זה שתפס אותו .במטבח הפתוח ,על כיסא בר
ליד האיילנד ,ישבה בת עשרים עם שיער שופע גזור בקו ישר.
"מזי — נטלי ,המטפלת של לילי ",אמר דודי.
"דודי שכח לשים ללילי את המיץ בתיק ",הסבירה נטלי בחיוך
מוגזם.
דודי מזג מיץ תפוגזר מכלי נירוסטה לתוך בקבוק ורוד עם ציורים
של חד־קרן ונתן לנטלי.
"יאללה ,תתחפפי ",הוא אמר לה.
"באייי ",היא אמרה בעוד חיוך ויצאה.
"לא סובל אותה ",אמר דודי" ,אז איך לפנק אותך ,מוריס?" לא
קראו לה ככה מאז המשטרה" .תראי מה יסמין קנתה לי ,זאת מסחטת
סופר־אנג'ל .היא יכולה לעשות סמודי מחצץ .זה כמו האפולו אחת־
עשרה של המסחטות .להכין לך תפוח־סלרי? רעבה?"
"כן לתפוח־סלרי ולא רעבה ",היא גוועה ברעב .היא תמיד היתה
רעבה" .איך אתה מחזיק מעמד?"
