Page 41 - 1322
P. 41

‫כליא ברק | ‪41‬‬

‫לפיכך על הפוף הוורוד וחיכתה שמזי תגיע‪ ,‬מעבירה את הזמן‬
‫בבדיקה כפייתית של כל ערוצי התקשורת שבהם היא יכלה לקבל‬
‫הודעה שחיכתה לה מאוד‪ ,‬ושעוררה בה התרוממות רוח ומתח מכביד‪.‬‬
‫כשבנג׳י סיים להכין את התה‪ ,‬הוא הביא אותו ל״סלון״ והתמקם על‬

                                 ‫הספה הירוקה בדיוק כשמזי נכנסה‪.‬‬
                                              ‫״בוקר‪,‬״ אמרה מזי‪.‬‬
                                               ‫״תה?״ ענה בנג׳י‪.‬‬

‫״בכבוד‪,‬״ ענתה מזי‪ .‬היא נשארה עומדת עם הפנים אליהם‪ ,‬נשענת‬
‫על השולחן שבו הם היו מקבלים לקוחות‪ .‬היא עידכנה אותם בכל מה‬
‫שהיה בפגישה עם דודי‪ ,‬ובמה שהיה עם השכטרים‪ ,‬וכשהיא סיימה‪,‬‬
‫היא הפעילה טיימר על חמש דקות‪ ,‬ושלושתם שתקו‪ .‬זה היה טקס‬
‫קבוע שנועד לאפשר לכל המידע להיקלט‪ ,‬בעיקר בשביל תילי ובנג׳י‪,‬‬
‫שהיו אנשים שאהבו לחשוב לפני שהם מדברים‪ .‬זאת גם היתה דרך‬
‫יעילה לתרגל שתיקה‪ .‬כשהטיימר ציפצף‪ ,‬אמר בנג׳י‪" ,‬אז אנחנו‬

                                         ‫הולכים על זה? תיק נעדר?"‬
‫תילי לא אמרה כלום‪ .‬למזלה‪ ,‬בנג׳י שאל את מה שהיא לא היתה‬

                                                              ‫מעיזה‪.‬‬
‫"כן‪ ",‬אמרה מזי‪" ,‬נשים את התיק נעדר של אבא שלי בצד לכמה‬
‫זמן‪ .‬בין כה זה לא מתקדם לשום מקום כרגע‪ ,‬וחוץ מזה אנחנו צריכים‬

                             ‫את הכסף‪ .‬או לפחות אני צריכה אותו‪".‬‬
‫גם תילי היתה צריכה את הכסף‪ .‬היא חסכה בתקווה להתקבל לבית‬
‫הספר למשחק של לי שטרסברג בניו יורק‪ ,‬אבל לא רצתה לספר להם‬
‫בינתיים‪ ,‬כי אצל אבא שלה העובדה שאחותו‪ ,‬אמא של מזי‪ ,‬היתה‬
‫שחקנית והעובדה שהיא נהרגה היו קשורות זו בזו באיזה היגיון‬
‫שרק רגשות יכולים להסביר‪ .‬לכן תילי שתקה עכשיו‪ .‬למזלה‪ ,‬בנג׳י‪,‬‬
‫שדווקא לא היה צריך את הכסף‪ ,‬ניסה להכריח את עצמו לצאת מאזור‬

             ‫הנוחות שלו‪ ,‬ולכן אמר כן‪ ,‬ותילי הצטרפה מיד בהקלה‪.‬‬
 ‫"אז סיכמנו‪ ,‬לוקחים את תיק יסמין שכטר‪ .‬בנג׳י‪ ,‬תתחיל אתה‪".‬‬
‫"או־קיי‪ ",‬הוא לקח לגימה מהתה‪ ,‬אירגן את המחשבות שלו‬
‫והתחיל לדבר באטיות‪" .‬אתמול דודי נפגש עם מישהו במרינה‪ .‬מישהו‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46