Page 52 - 1322
P. 52
52דריה שועלי|
המטרות .היא דמיינה קו ישר שיוצא מקצה האקדח שלה ונמתח עד
למרכז המטרה ,כמו שאבא שלה לימד אותה כשהיא היתה בת שש
והוא היה מדריך ירי בימ"מ .היא לא החליטה מתי לירות .רק שמרה
על יציבות וסחטה את ההדק עד שהוא ירה ,בלי לתת להדף להזיז
אותה; כדור ראשון — לרוקן מחשבות ,כדור שני — לנשום רגיל ,כדור
שלישי — קו ישר ,כדור רביעי — לסחוט הדק ,כדור חמישי — לחיי ָך
אבא ,כדור שישי — יש דברים לא הפיכים .היא הורידה את האוזניות
והסתובבה לארי שהתבונן במטרות מוטרד .זה היה סימן טוב .לא
היה לה מושג אם היא הצליחה; עבר הרבה זמן מאז שהיא עשתה
את תרגיל הלאקי־ג׳וש ,כמו שהחבר'ה בימ"מ קראו לו .היא החזירה
לו את האקדח ,והוא פרק אותו והלך למטרה .היא נשארה במקום,
מאריכה את הציפייה.
"טוב ,בילי־דה־קיד ",הוא אמר כשחזר" ,קיבלת את השש שאלות
שלך .אבל בואי נעבור למזגן".
מזי חייכה.
המשרד של ארי היה פריקסט עם עיצוב־פנים של מנהל אתר בנייה.
לא בחירה מובנת מאליה בשביל מישהו שיכול לקבל את המשרד
הפינתי בקומה החמישים וחמש של כל מגדל בכל עיר בעולם .או שום
משרד בכלל ,חשבה מזי .הוא הגיש לה מים קרים בכוס פלסטיק ושתה
כמה בעצמו .שניהם הזיעו ונתנו למזגן המרעיש כמה דקות לצנן
אותם .אז הם התיישבו משני צדיו של שולחן הפורמייקה .מזי זכרה
את עצמה נאבקת לא לשקוע בהזיות על מין בזמן תדרוכים בימ"ר,
בחדרים קטנים מלאים בגברים קשוחים .היו לה רק שש שאלות ,היא
היתה צריכה להישאר מרוכזת.
"איפה אחותך?"
הוא צימצם את עיניו בהפתעה" .אני לא יודע".
מזי קמה לקחת עוד כוס מים ,נותנת לו הזדמנות להרחיב ,אבל
זה לא קרה.
"אתם קרובים?"
"כן".
