Page 63 - 1322
P. 63
כליא ברק | 63
בכיסוי קריסטלים .ערימת צמידים גלשה מטה על זרועה בקרקוש
ממכר.
התחנה הראשונה היתה חנות זהב באלנבי .עיניהם של העוברים
והשבים גלשו על פני החנות והמשיכו הלאה ,נמשכות לבגדי ספורט
זולים מצדה האחד ולחמש־כוסות־בדולר מצדה השני .לחנות לא
היו שלט ולא תכשיטים בחלון הראווה .כן היו לה זמזם ומצלמת
אבטחה .מזי לא נכנסה מיד .במקום זה היא הלכה הלוך ושוב על
המדרכה מחוץ לחנות ,מעמידה פנים שהיא שקועה בשיחה ,מחזיקה
את המיקרופון של האוזניות קרוב לפה ואומרת דברים ,כמו "מה נראה
לו? שעשו אותי באצבע?" ו"מה נראה לו? שלי אין אנשים? דיברתי
אתמול עם אסי ,אמרתי לו שיביא את כולם ".היא סיימה ב"יאללה,
תתקשרי אליי כשאת חוזרת ",הסתכלה סביבה ,ואז דרך חלון החנות,
ולבסוף זימזמה.
רוסי בגובה מטר תשעים וחמש פתח לה את הדלת בלי ברכות.
מאיפה הם הביאו כזה רוסי גבוה ,היא דמיינה את סבג אומר .היא אף
פעם לא סבלה את סבג ,אבל אפילו בראש שלה הוא הצחיק אותה.
"כל ההומור בארץ הוא עדתי ",איזה היפסטר אמר לה פעם" .רק
אשכנזי יכול להגיד משפט כזה ",היא ענתה לו .בתוך החנות רומני
זקן ישב מאחורי דלפק מוארך ,לראשו זכוכית מגדלת של צורפים,
והוא מתקן צמיד .מזי הוציאה מהתיק הפרווני טבעת זהב והגישה
לו אותה.
"חבר שלי נתן לי אותה".
"אז מה?"
"אז היא גדולה מדי ,זה מה".
"את רוצה שאני אקטין לך אותה?" הוא התבונן בטבעת מקרוב,
"אין עם זה בעיה".
"נראה לי שזה של אשתו ",סיננה מזי.
הרומני משך בכתפיו באדישות.
"דודי .דודי פרץ".
הרומני הרים את ראשו והביט לעבר הרוסי .מבעד למראה
