Page 128 - zman
P. 128
| 128קריסטן אשלי
האוויר היה קריר ,משבי רוח קלים רפרפו על פני השמיים ,הבטן שלי
הייתה מלאה בגבינה ,פאטה ,לחם ,יין ויותר מדי ממבחר העוגות
האישיות שמכרו בווייפרר בבודדים ,ובמקרה שלנו בכמויות.
הארגזים היו בפנים.
פועלי הבניין עזבו מזמן.
ואני ישבתי ואחזתי בכוס יין מסוגננת ,מלאה ביין סוביניון בלאן
יוצא מן הכלל ,ישבני על כרית בצבע ירוק כחלחל על כיסא נצרים
נהדר על המרפסת שלי במיין ליד החברה הכי טובה שאי פעם הייתה
לי והאישה המדהימה ביותר שהכרתי בחיי.
"דיברתי על זה עם פאט".
הפניתי את מבטי מהשמיים — שהשמש השוקעת צבעה בגווני ורוד
ווניל — אל קאת'.
"על מה?" שאלתי.
היא הפנתה אליי את מבטה" .על המקום הזה .הוא בדק את העניין".
הייתי מבולבלת" .בדק את מה?"
"הוא אמר שקנית אותו במחיר מצחיק .השיפוצים רציניים אבל זאת
השקעה טובה בכל מקרה .הוא אמר שזה ייקח שנים עד שהמקום יהיה
רווחי ,אבל בתור דירות יוקרה להשכרה ,זה יהיה מבוקש בטירוף ,אז
זה יקרה בשלב מסוים.״
עדיין הייתי לא מבולבלת פחות.
"האם את אומרת שאת רוצה שאשכיר את החללים הנוספים כדי
שתהיה לי חברה או משהו כזה?" שאלתי.
"אני אומרת שראיתי אותך בעיירה ובעוד שכאן — במגדלור — את
בטוב ,למעשה מעולה ,כמעט קופצת מאושר .שם היית מתוחה ,עצבנית
והסתכלת כל הזמן מעבר לכתף".
לקחתי שאיפה ,החזרתי את מבטי אל הים והשמיים ולגמתי מן היין.
"את תראי אותו ",אמרה ברכות.
"אני יודעת ",אמרתי לים.
"וזה יכאב".
"אני יודעת ",אמרתי שוב והפניתי את מבטי בחזרה אליה" .אבל
עם הזמן זה יכאב פחות ופחות ובכל אופן זה לא יקרה לעיתים קרובות.
ובסוף ,כל זה יהיה שלי ".החוויתי בידי האוחזת בכוס היין סביבי.
