Page 191 - zman
P. 191
הזמן שחלף בינתיים | 191
"בואי הנה ,תני לי להלביש לך את הז'קט ",קראה קים.
"או.קיי ,אימא'לה ",ענתה ג'ייני וניגשה לאימה אבל המשיכה לאחוז
בשנוקי ,והעבירה את הדובון מייד ליד בזמן שאימא שלה הלבישה לה
את הז'קט ורכסה אותו.
וקורט הביט בילדה הקטנה והיפה שלו וחשב שהמשחקים של קים
היו מופרעים ,אבל עכשיו הוא לא היה יכול לדמיין את העולם בלי
ג'ייני בתוכו ,וזה היה מדכא כי הוא לא ממש הצליח להתגבר על הכעס
שלו על אימא שלה ,ועם זאת היה אסיר תודה לה.
כך שקורט גם לא היה חסיד גדול של נשים שהציפו בו רגשות
סותרים שהכניסו אי סדר במחשבותיו.
נמאס לו גם מזה.
בעיקר בזמן האחרון.
"כפפות ",אמרה קים כשקורט ניגש לספה כדי לקחת את כובעה של
ג'ייני שהיה מונח שם.
קים הלבישה לה את הכפפות וג'ייני חיבקה את שנוקי אל ליבה,
בזמן שקורט חבש את הכובע על ראשה ווידא שהוא מכסה את אוזניה.
"מוכנה?" שאל.
"כן ,אבא'לה ".היא הביטה בו במבט קורן ואחזה בידו.
"חיבוק לאימא שלך ",פקד.
היא הסתובבה מייד והטילה את עצמה אל בין זרועותיה הפתוחות
של אימה.
ג'ייני השאירה את זרועותיה כרוכות סביב אימה גם כשהתרחקה
מעט ושאלה" ,להתראות מחר ,אימא'לה?"
"כן ,מתוקה ",ענתה קים וחייכה לעבר בתם.
ג'ייני דלגה אל קורט ואחזה בידו .הוא הוביל אותה אל הטנדר,
מלמל ברכת פרידה וחגר אותה במושב שלה מאחור.
הוא נכנס אל מאחורי ההגה ויצא משביל הגישה של קים.
"אנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב בוות'רבי?" שאלה בתו
כשנסעו.
"לא .אני מכין לילדונת שלי ארוחת ערב בבית ",השיב קורט.
"המבורגלים?" שאלה.
"את רוצה המבורגרים?" שאל בחיוך.
