Page 187 - zman
P. 187
12
לאחוז בידה
קורט.
הווה...
"אבא'לה!"
קורט התכופף כדי לאסוף את בתו הקטנה בזרועותיו.
הוא בקושי הספיק להרים אותה והיא כבר כרכה את זרועותיה
הקטנות סביב צווארו ושתלה נשיקה על לחיו.
כשלכד את מבטה שאל" ,מה שלומך ,דובשנית?"
"טוב ,אבא'לה ",ענתה.
"את מוכנה ללכת?" שאל.
"כן ",ענתה והנידה את ראשה בהחלטיות.
הוא הרים את גבותיו" .את בטוחה בזה?"
היא נראתה מבולבלת.
"מה עם שנוקי ,מתוקה ",לחש ,הוא ידע שהיא לפעמים שכחה את
הדובי הבלוי ,המרוט ,שהייתה חייבת לישון איתו בכל לילה ,אבל הוא
לא יכול היה לשכוח ,מכיוון שאם הדובי לא היה איתה כאשר נכנסה
למיטה ,הוא נאלץ לחגור אותה בטנדר שלו ולקחת אותה בחזרה לאימא
שלה כדי להביא אותו.
החולשה היחידה של ג'ייני שלו.
דובון בשם שנוקי.
"אה ",מלמלה.
"אה ".הוא חייך והוריד אותה" .לכי להביא אותו ואז נלך".
