Page 183 - zman
P. 183
הזמן שחלף בינתיים | 183
התחלתי לאבד סבלנות ,ולמען האמת ,עוד הרבה דברים אחרים.
כמו למשל ,היכולת לאחות שוב לב שזה עתה נשבר.
"את היית בדנוור ",אמר בשקט .״עכשיו את כאן.״
״קורט —"
"למה?"
הסתכלתי מעבר לכתפו.
"קאדי ,תסתכלי עליי ",ביקש.
הבטתי בו.
"למה?"
לא אמרתי דבר.
הוא שינה טקטיקה" .למה הבלש הפרטי?"
או.קיי ,אני יכולה להפסיק לקלל ממחר .כי...
לעזאזל.
"למה ,קאדי?" לחץ" .למה הבלש הפרטי?"
"לך בבקשה ",לחשתי.
"חדרת לי לפרטיות במשך שנים .שנים .זה היה מטרד אבל
התעלמתי מזה כי את היית שם ואני כאן .עכשיו את כאן ,אז אני חושב
שמגיע לי לדעת למה חדרת לי לפרטיות ,את לא חושבת?״
"הוא לא היה הבלש הפרטי שלי ",אמרתי לו.
"נו באמת ",נענע בראשו" ,בבקשה אל תעמדי כאן ותשקרי לי .לא
בנושא כזה".
"הוא היה של פטריק".
כל גופו קפא חוץ מהגבות שלו שהתרוממו" .אז ...מה? הוא היה
מודאג שאחזור אלייך או משהו?"
"לא".
"הוא היה מודאג שאת תחזרי אליי ורצה לדעת איך למצוא אותך
במקרה כזה ",ניחש קורט.
"לא".
"קאדי ,למען השם ,בעלך המנוח שכר מישהו שדיווח לו על
מעשיי מאז עזבתי את דנוור .לא ייתכן שאת כל כך שקועה במה שזה
לא יהיה שאת עסוקה בו כאן ,עד שאת חושבת שאין לי זכות לדעת
למה".
