Page 178 - zman
P. 178
| 178קריסטן אשלי
עלה באש ,אבל אני בסדר .מה שאני רוצה לדעת הוא למה את מתקשרת
אליי פתאום לגבי משהו שאין לו שום קשר אליי".
זאת הייתה שאלה שלא יכולתי לענות עליה במילים ,ראשית מכיוון
שאם אענה אצטרך להודות שאני שיכורה מדאגה (באופן הכי מילולי),
לגבר שאני אמורה להניח לו לנפשו ולהמשיך את חיי הלאה והרחק
ממנו .ושנית ,כעסתי כל כך שלא יכולתי לדבר מכיוון שהשתכרתי
מרוב דאגה לגבר ,ששאל אותי אם יש לי אליבי ,לדליקה שלא היה לי
שום קשר אליה.
"סיימנו לדבר ",הכרזתי בנוקשות.
"קאדי —"
"ואל תשתמש יותר בקוד החירום הסודי כדי לפתוח את השער
שלי ולדפוק בפראות על הדלת שלי כדי להיות מגעיל אליי ,קורט יגר.
תשכח שהתקשרתי .לא התקשרתי .השיחה הזאת לא התקיימה .אני
חוזרת לשמור ממך מרחק .אבל אני מזהירה אותך ,כשאשיג את כלב
הניופאונדלנד או המסטיף או הבולדוג שלי ,אלמד אותו לנשוך גברים
גבוהים ,כהי שיער ונאים במשקפי טייסים".
או־או.
אמרתי את המילה נאים? "קא —"
"להתראות קורט".
ניתקתי ואז כיביתי את הצלצול ולבסוף פשוט כיביתי לגמרי את
הטלפון.
נו ,באמת.
הוא שאל אם יש לי אליבי?
נעצתי מבט בטלפון שלי .לא בתקווה שיתפוצץ ,אלא בתקווה
שהמבט שלי יחדור ויעבור דרכו וישרוף את קורט יגר.
אז הדלקתי אותו שוב למטרה אחת ויחידה והיא למחוק את המספר
של קורט — ׳שיאן היקום בשיפוט ושמירת טינה׳ — יגר מהטלפון שלי.
הוא צלצל בידי.
זה היה קורט.
עניתי לשיחה למטרה אחת ויחידה ,אמרתי לו" ,לעולם אל תתקשר
למספר הזה שוב".
"לעולם אל תנתקי לי שוב ",נהם בחזרה.
