Page 175 - zman
P. 175
הזמן שחלף בינתיים | 175
אבל הייתה שרפה בעיירה.
וקורט היה השריף.
זה דרש ממנו לאכוף את החוק בכל המחוז ,אבל מגדלנה הייתה
חלק מן המחוז הזה .תחנת המשטרה הייתה ממוקמת ברחוב קרוס,
אלוהים אדירים ,במרחק של רחובות בודדים מן המזח.
או.קיי ,אולי במרחק של כמה וכמה רחובות מן המזח.
אבל לא שמונים קילומטרים מהמזח.
"לעזאזל ",לחשתי בקול ,והחלטתי שאפסיק שוב לקלל ממחר
ורצתי במורד המדרגות ,דרך חדר השינה המקסים ,הנהדר והחמים,
מטה אל חדר המשפחה ,המקסים ,הנהדר והחמים ,בעל הספה העגולה,
הנפלאה והנוחה ומסך הטלוויזיה השטוח .לבסוף חציתי את הסלון
החמים והמזמין שלי ,אל המטבח הנהדר ,סביבו החלונות שנראו כמו
החלונות בגשר הפיקוד של ספינה גדולה.
מובן שהעברתי את ארון המשקאות מהסטודיו למטבח החדש.
מצאתי אחת מכוסות הברנדי החדשות ושמתי בתוכה שתי קוביות קרח
מהמקרר החדש ועליהן שפכתי טקילה סמיכה וחריפה (את התיאור הזה
השמיע באוזניי בעל חנות המשקאות ,לא שטעמתי מן הטקילה הסמיכה
והחריפה הזאת בעצמי ...עד עכשיו).
אחרי שעשיתי את זה ,עליתי בצעדים מהירים בחזרה אל מרפסת
התצפית והבטתי בדאגה בשרפה ,תוך כדי ניסיון מגוחך להרגיע את
עצביי בעזרת טקילה (דבר יוצא דופן ,יש לומר ,אבל יעיל ביותר באותו
רגע ,בלי קשר לדרגת הסמיכות והחוזק).
בסופו של דבר ,הלכתי להביא את הבקבוק.
ובסוף ,אחרי שהתעוררתי מתנומה כשראשי נשען על משענת
המושב הבנוי ,ראיתי שעשן עדיין מכסה את השמיים השחורים ,אבל
האש כבתה .אז הרמתי את הטלפון שלי במהירות ולחצתי באצבעי
על מספר ששמרתי באופן מטופש להפליא .המעשים שלי באותו רגע
הוכיחו זאת מעל לכל ספק.
הצמדתי אותו אל אוזני והוא צלצל פעם אחת לפני שקולו של קורט
נשמע על הקו.
"קאדי ,את בסדר?"
"אתה בסדר?" פלטתי באופן עילג משהו.
