Page 170 - zman
P. 170

‫‪ | 170‬קריסטן אשלי‬

 ‫ועכשיו פטריק העניק לי אלומת אור חדשה שתאיר לי את הדרך‪.‬‬
                              ‫"קאדי‪ ,‬את בסדר?" שאל וולט לידי‪.‬‬

‫הפניתי את ראשי בחדות לעברו והרמתי אליו מבט‪" .‬כן וולט‪ ,‬אני‬
                                             ‫יותר מבסדר‪ .‬אני בבית‪".‬‬

‫על פניו עלה חיוך ענק שתי שניות לפני ששמעתי חליצת פקק‬
                                              ‫וטריש צעקה‪" ,‬הופה!"‬

‫הסתובבתי אליהם‪ ,‬אנשים שבקושי הכרתי‪ ,‬את כולם חיבבתי מאוד‬
‫והסתכלתי על פייג' מושיטה כוסות שמפניה שאספה כנראה בדרכה‬

                                                              ‫למעלה‪.‬‬
‫וולט לקח את בקבוק השמפניה השני מן המקום שבו הניח אותו‬

                   ‫רוב‪ ,‬על שולחן נצרים נמוך‪ ,‬וחלץ ממנו את הפקק‪.‬‬
 ‫הגברים מילאו את הכוסות וכשכולן היו מלאות‪ ,‬הרמתי את שלי‪.‬‬

                         ‫"לדפים חדשים וחברים חדשים‪ ",‬אמרתי‪.‬‬
                                           ‫"אמן ואמן!" רוב קרא‪.‬‬

                             ‫אמנדה הדפה קלות את כתפי בשלה‪.‬‬
                    ‫"לדפים חדשים וחברים חדשים!" קראה פייג'‪.‬‬

                                                     ‫כולנו שתינו‪.‬‬
‫כשהרחקתי את הכוס משפתיי‪ ,‬הרמתי אותה שוב ואמרתי‪" ,‬ולחיי‬

                                              ‫המגדלור של מגדלנה‪".‬‬
                        ‫"לחיי המגדלור של מגדלנה!" קראה ג'קי‪.‬‬
‫הסתכלתי על וולט והרמתי את הכוס עוד פעם לעברו וחיכיתי‬

                           ‫לחיוך ולהטיית הסנטר שלו‪ ,‬לפני שלגמתי‪.‬‬
‫"יש לי כמה חטיפים למטה במטבח‪ .‬מאחר שלא כדאי לנו לזוז‬
‫אפילו מילימטר מהמקום שאנחנו נמצאים בו‪ ,‬אני ארד ואביא אותם‪",‬‬

                                                        ‫הכריזה פייג'‪.‬‬
                ‫"אני אעזור‪ ",‬הציעה טריש‪" .‬גם אני‪ ",‬אמרה ג'קי‪.‬‬
‫שלוש הנשים ירדו במדרגות‪ .‬הסתובבתי בחזרה אל הנוף‪ ,‬וולט‬

                            ‫הסתובב יחד איתי‪ ,‬רוב נעמד מצידי השני‪.‬‬
                                    ‫"עשית את זה‪ ",‬אמרתי לוולט‪.‬‬
                                             ‫"עשינו את זה‪ ",‬ענה‪.‬‬
                                       ‫הוא היה איש נחמד ביותר‪.‬‬

‫"לא חשבתי שאזכה לראות את היום הזה ואם כן‪ ,‬לא חלמתי שזה‬
   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175