Page 174 - zman
P. 174
11
מעולם לא היית ראוי לזה
הווה...
צעדתי הלוך ושוב על מרפסת התצפית ,אבל עיניי היו נעוצות במזח.
הטלפון שלי היה בידי וגוש חנק את גרוני.
כי החנויות על המזח עלו באש.
יכולתי לראות את התופת מכאן .הלהבות היו גבוהות ופלטו עשן
שאפף את אורות העיר ופנסי הרחובות.
אם פרצה שרפה ,יקראו למשטרה ,הייתי בטוחה בזה.
כן .אם פרצה שרפה ,בעיקר בעיירה קטנה ,יזעיקו לעזרה את
המשטרה ,כדי להרחיק אנשים.
האם יקראו להם כדי להיכנס לבתים ולעזור לאנשים לצאת?
כלומר ,כמה גדול יכול להיות כוח כיבוי האש של מגדלנה? זאת
הייתה עיירה קטנה .שרפה כל כך גדולה ,דרשה בוודאי גיוס של כל מי
שיכול לעזור.
לא יכולתי ללכת העירה ולשוטט סביב אזור השרפה ,כדי לנסות
לקלוט במבטי את קורט ולוודא שהוא בסדר .הם לא היו צריכים אנשים
שיסתובבו להם בין הרגליים ,כאשר בתים עולים באש.
גם לא יכולתי ללכת העירה ולשוטט מחוץ לתחנת המשטרה כי זה
היה מוזר (קורט כבר תפס אותי עושה את זה פעם אחת וזה לא נגמר טוב).
ולא יכולתי להתקשר אליו ,כי הדבר האחרון שהיה צריך הוא
שהטלפון שלו יצלצל כשהוא נושא ילד קטן בזרועותיו אל מחוץ לטווח
הסכנה ומנסה תוך כדי כך לא להיחנק משאיפת עשן.
