Page 171 - zman
P. 171

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪171‬‬

‫יהיה כל כך מושלם‪ ",‬הוסיף רוב ואני הבטתי לעברו‪" .‬שמח שהייתה לי‬
                                                    ‫ההזדמנות הזאת‪".‬‬

                        ‫"תודה שלא שכנעת אותי לוותר‪ ",‬אמרתי‪.‬‬
                          ‫"ניסיתי‪ ",‬ענה‪" .‬את פשוט לא הקשבת‪".‬‬

             ‫התחלתי לחייך והרגשתי את העיניים שלי מעקצצות‪.‬‬
‫וולט הניח את הכוס שלו לפניי ומלמל‪" ,‬לחיי המגדלור של מגדלנה‬

                   ‫וברוכה תהיה קאדי מורלנד ששמרה על המורשת‪".‬‬
‫"בבקשה‪ ,‬אל‪ ,‬בסך הכול בחרתי כמה כריות נוי‪ ",‬מלמלתי במבוכה‪.‬‬

                                     ‫"תשתקי‪ ",‬הקניט אותי וולט‪.‬‬
‫רוב הושיט את כוסו והשיק אותה בכוסו של וולט‪" .‬ברוכה תהיה‬

                                               ‫קאדי והמורשת שלה‪".‬‬
                                                 ‫גלגלתי את עיניי‪.‬‬
                                                ‫שני הגברים שתו‪.‬‬

‫ואז וולט הניח את ידו המחוספסת על תחתית הכוס שלי ודחף אותה‬
                                               ‫בנחישות לעבר שפתיי‪.‬‬

                        ‫התחלתי לצחקק אבל הפסקתי כדי ללגום‪.‬‬
‫"אם שלושתכם סיימתם לברך זה את זה‪ ,‬אני אגש לבדוק כל‬
‫סנטימטר בחדר האמבטיה הזה‪ .‬קאדי‪ ,‬רוצה לבוא איתי?" אמנדה‬

                                                               ‫שאלה‪.‬‬
                         ‫אם רציתי לבוא איתה? "בהחלט‪ ",‬עניתי‪.‬‬
‫ירדנו במדרגות ובדקנו יותר מאשר כל סנטימטר של חדר האמבטיה‪.‬‬

                            ‫בדקנו כל סנטימטר של הקשיש המחודש‪.‬‬
                       ‫רק אחרי שעשינו את זה הצטרפנו למסיבה‪.‬‬

                                               ‫קורט‪...‬‬

‫קורט נשען על הטנדר שלו‪ ,‬ראשו היה מוטה לאחור‪ ,‬עיניו מביטות אל‬
‫מרפסת התצפית שהייתה מוארת ומלאה אנשים שנראו בעיצומה של‬

                                                              ‫מסיבה‪.‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176