Page 179 - zman
P. 179
הזמן שחלף בינתיים | 179
"אני יכולה לנתק למי שאני רוצה ",עניתי" .ובכל מקרה ,זה לא
משנה כי אנחנו לעולם לא נדבר שוב".
"קאדי ,למה את משתכרת לבדך במגדלור?"
"כי אני גרה במגדלור .אני מתכוונת ,כמה וולגרי זה ,ללכת לאיזה
בר כדי להשתכר .בייחוד כשהמזח עולה באש .זה נורא לא מנומס.
ובכל אופן ,אתה יודע שאני מתעבת נהיגה בשכרות".
"כן ,אני יודע את זה ",אמר ברכות ,בנימה נוסטלגית.
מאחר שהרשיתי לעצמי לקלל באותו לילה ,זין עליו ועל הנוסטלגיה
הרכה שלו.
כאילו ,הוא רציני?
״האם סיימנו את החקירה שלי ,שריף?"
"שאלתי אותך שאלה אחת ",השיב.
"אולי בשיחה הזאת ,אבל אני רק אומרת ,היא ספוגה היטב במטען
הכבד והשיפוטי שלך ,קורט .עוד מעט תכריח אותי לצעוד עירומה
ברחובות כשאנשים זורקים עליי זבל".
"מה לעזאזל?" לחש.
"לא ראית משחקי הכס?"
"לא".
בהיתי בברכיים שלי בהלם גמור ומוחלט.
"מי לא ראה משחקי הכס?" שאלתי בחוסר אמון.
"אני ",אמר בקוצר רוח" .תשמעי ,קאדי ,נסי להתמקד במה שאני
אומר ובאיך שאני אומר את זה .או.קיי? את איתי?"
הוא נשמע כן עכשיו ולא חרא אז אמרתי" ,אני איתך".
"את בצרות?"
הפסקתי לחשוב שהוא לא חרא .במקום זה פשוט נפגעתי.
"לא היה לה שום קשר אליי ",לחשתי.
"מה?״ שאל.
"אני רציתי להתרחק .אתה זה שגרם לי להישאר בפנים".
הוא השתתק לבסוף.
"אתה יודע את זה .אמרתי לך את זה .מההתחלה ,קורט .ידעת .או
לפחות ,טוני ידע".
"קאדי".
